אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 32

קים:

התעוררתי והרגשתי משהו בין רגליי ונשיקות חמות ורטובות על הירך שלי. "מה אתה עושה?" שאלתי ובחנתי את קולטון. "הייתי צריך משהו מתוק," הסמקתי ובחנתי אותו. "אני מתוקה?" הוא הנהן וחיכך את אפו באיברי. "קולט," נאנחתי והוא גיחך. "את מושלמת, מפלצת קטנה, תירגעי."
הוא ינק את הדגדגן שלי לפיו ונשמעה דפיקה על הדלת. "קולטון, צריך לפתוח." מלמלתי והוא הנהן וליקק את פתחי. "אני אפתח אותך לפני שאפתח את הדלת." בלעתי את רוקי ובחנתי אותו.
"קולט," הזהרתי שעוד דפיקה נשמעה בדלת. "פאק.." הוא מלמל בזעף וקם ממני.
התלבשתי במהירות והוא הלך ופתח את הדלת.
"מה את רוצה?" הוא שאל ובחן את סופיה. "רק רציתי להגיד שהכנתי ארוחת בוקר, אם אתם רוצים." הם הנהנו. "אה, ושריס, אלה, מיה ואית'ן נחתו. הם אמורים להגיע לכאן עוד-"
"אנחנו פה," אלה אמרה ורצתי אליה. קפצתי עליה והיא צחקה וחיבקה אותי. "התגעגעתי אלייך!" אמרתי וחיבקתי אותה. ריס עמד מאחורה עם ג'ואי, אבל קולטון לקח אותו ממנו.
כן, הוא ללא ספק יהיה האבא הכי טוב בעולם.
הוא וריס דיברו על משהו והוא הנהן. הלכתי לריס וחיבקתי אותו. "את בסדר?" הוא שאל אותי והנהנתי. "למה שלא אהיה?"
"פעם אחרונה שדיברתי איתך היית נש-" נעצתי בו מבט והוא השתתק. קולטון בחן את שנינו וכיווץ את מצחו.
הוא נעץ מבט בריס שהניד בראשו. אלה חיבקה את קולטון ולקחה את ג'ואי ממנו. "הוא לא אכל כל הדרך, אז אני אניק אותו ואז תוכל לקחת אותו עוד פעם." הוא הנהן.
ריס משך אותה אליו ונישק את שפתיה. "עכשיו את יכולה ללכת להניק אותו," היא הנהנה והלכה וקולטון משך אותי אליו בזעם.
הוא הרים אותי עליו והרבצתי לגבו. "תוריד אותי אידיוט! תוריד אותי עכשיו!" צעקתי ובעטתי בגבו. "לכי תזדייני," הוא נהם ונכנס לחדר שלי.
הוא השכיב אותי על המיטה ונעצתי בו מבט זועם.
"מה נדפק איתך!" צעקתי והוא גיחך והצמיד את שפתינו.
דחפתי אותו ממני ונעצתי בו מבט.
"על מה דיברת עם ריס?" הוא שאל ומבטו הזועם היה נעוץ בי. "כלום,"
"קים."
"מה אתה רוצה?" שאלתי והוא הוריד לי את המכנס. "לזיין אותך," לחש. "אחרי שתגידי לי מה קרה."
"כלום."
"קים." הוא הזהיר ובהיתי בו. "מה?"
"מה קרה?"
"כלום, אתה פשוט התמזמזת עם מישהי, ודיברתי איתו על זה. זהו."
"בטוח?" מבטו היה נעוץ בעיניי והנהנתי. בהיתי בעיניו וליקקתי את שפתיי. "לא עכשיו," שמתי את המכנס שלי והוא נשק לשפתיי. "אתה אידיוט." אמרתי ויצאתי מהחדר.
הוא יצא אחריי והצמיד אותי אליו. הוא הצמיד את פיו לאוזני. "יש לי קרב היום," הוא אמר. "אני לוקח אותך אחרי זה לדייט,"
"דייט בבית חולים אולי, אתה ראית מול מי אתה מתמודד בכלל? אתה נראה כמו נמלה לידו."
"את נמלה, פצפונת, תירגעי."  הוא מלמל ונישק את ראשי ומבטי ננעץ באלה שמתקרבת אלינו ודחפתי ממני את קולטון. "אתה מטומטם," אמרתי והלכתי אליה. לקחתי ממנה את ג'ואי ונישקתי את מצחו.
"שלום קטני," לחשתי וליטפתי את הלחי שלו. "אני וג'יימס אוכלים למעלה, אם אתם רוצים.." סופיה אמרה והנהנתי.
קולטון לקח ממני את ג'ואי והוא התחיל לבכות. "היי!" נהמתי והוא חייך. "הוא בוכה עכשיו, וזה בגללך!" אמרתי ואלה לקחה אותו מקולטון והרגיעה אותו.
קולטון הרים אותי עליו ולקח אותי לבית של ג'יימס וסופיה. "אני לא רעבה,"
"תאכלי בכוח." הוא נכנס לחדר האוכל ובחנתי את סופיה על שולחן האוכל, שהשמלה שלה משוכה למעלה והתחתונים על הקרסוליים שלה, שפניו של ג'יימס טמונות בין רגליה. קולטון סובב אותי כך שלא אסתכל ונהם בזעף. "תתלבשי, סופיה." היא מיהרה לעשות את זה.
לא הסתכלתי, אך הייתי בטוחה שמבטה התמים והמובך נעוץ בקולטון וג'יימס בוחן אותו בזעף.
"תסתובב גם אתה קולטון, אני עוד רגע יורה בך."
"יש לך גוף יפה, סוף." הוא אמר ובעטתי בו. "תירגעי, מפלצת!" הוא נהם והוריד אותי ממנו. נעצתי בו מבט זועם והוא רכן לשפתיי. שפתינו התחככו והעפתי לו סטירה. "אל תיגע בי." נהמתי בזעם והלכתי משם.
הוא רדף אחריי ותפס אותי רגע לפני שנכנסתי למעלית. "אמרנו שאנחנו ביחד,"
"רק שאנחנו לבד!" נהמתי לשפתיו והוא חייך ונישק אותי. "לא אכפת לי."