אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 14

קים:

בחנתי את מיה ואית'ן שעומדים זה לצד זה.
"אתם נראים מושלמים ביחד," אמרתי.
ומבטו של אית'ן ננעץ בי.
ידעתי שקוראים לו כך רק בגלל שקולטון אמר לי. האמת הייתה שלא היה לי מושג.
"קים!" מיה צווחה וחיבקה אותי בחוזקה.
כן.. אני התגעגעתי אליה גם.
"התגעגעתי אלייך כל כך!"
צחקקתי ובחנתי אית'ן. ידעתי שקולטון שונא אותו וזה גרם לי רק יותר להתלהב.
"אתה לוהט," אמרתי וחייכתי אליו חיוך פלרטטני ומתוק.
רציתי לעצבן את קולטון וזה עבד לי. "קים." הוא הזהיר.
מיה בחנה אותו וחייכה אליו. "קולטון," היא אמרה.
הוא לא ענה אבל נעץ באית'ן מבט זועם. כן.. הוא ממש שונא אותו. אבל אני לא מבינה למה.
זאת אומרת, אני יודע שהוא חטף את מיה והכל, אבל למה הוא זועם?
"את יפהפייה בשמלה הזאת, מיה." אלה אמרה ונעמדה ליד קולטון עם ריס. הוא הצמיד אותה אליו.
הוא גם לא ממש מחבב אותו.
כנראה שדומיניק ולאונרדו דיברו איתו וסיפרו להם משהו שהוא עשה.
הוא בחן את ארבעתנו בזמן שמיה חייכה אלינו.
אני התגעגעתי אליה, באמת.
"אה, אית'ן. הם חלק מהילדים מהבית יתומים ששרפת. אלה, ריס, קולטון וקים."
הידקתי את לסתי והרגשתי זעם מתפשט בגופי.
בגללו כמעט נהרגנו. בגללו רוז מתה. יש לו כל כך הרבה מזל כי אם היא לא הייתה חוזרת לחיים אחרי ההחייאה הייתי רוצחת אותו עכשיו.
"אני חוזרת בי." אמרתי והוא חייך אליי. "אתה לא לוהט, אתה פסיכופת. איך את יכולה להתחתן איתו?" שאלתי את מיה.
היא עיוורת או משהו?
"הוא אח של דין." מיה לחשה. "ו..ואם מכירים אותו מגלים שהוא ממש נחמד," אית'ן נעץ מבט במיה ונצמדתי אל קולטון יותר ממה שהייתי צמודה כבר. "בגלל זה כל כך שנאת אותו?" שאלתי אותו. הוא הנהן ונישק את ראשי.
"זה חוקי שאתם ביחד?" אית'ן שאל את קולטון. "זה חוקי שאתם ביחד?" הוא חזר על השאלה שאית'ן שאל, אך הפנה אותה אליו.
"היא לא קטינה. זה חוקי." אית'ן אמר. "יופי. אני וקים לא ביחד, רק ידידים, כך שזה גם חוקי."
רק ידידים, הא? לא נראה לי שאנחנו רק ידידים.
"יופי." אית'ן אמר ונעץ בו מבט כעוס וזועם.
"לנדון, לארה וויקו כאן איפשהו, אני חושבת שהם עם רוז ודומיניק, אם את רוצה להגיד לה שלום." מיה הנהנה וחייכה אליי.
"הם יתנו לי בירה אם אבקש?" ריס שאל את קולטון ובחן אותו. "אני אביא לך." אית'ן נהם. התכווצתי בידיו של קולטון. הוא מפחיד אותי כל כך.. "תישארי כאן רגע." הוא אמר למיה.
הוא הלך ומיה בחנה אותנו.
"לא ראיתי אותכם מלא, מה קורה?"
"קולטון וקים ביחד." מיה הרימה את גבותיה בהפתעה ובבלבול. "אנחנו לא ביחד ריס."
"כן אתם סתם מתמזמזים וביחד כל היום."
"לכו תזדיינו. אנחנו לא ביחד. אתה מתנהג כאילו לפני אלה לא היית מתמזמז ומזיין בנות,"
"כן, רק שאתה לא רק מתמזמז עם קים. אתה גם מגונן עליה."
"זה לא משנה. אני מגונן עליה תמיד. היא קטנטונת, היא לא יודעת להגן על עצמה." סטרתי לו ונעצתי בו מבט זועם.
"אני יודעת להגן על עצמי טוב מאוד, ואני לא קטנטונת!" זעמתי.
הוא חייך ותפס אותי מהתחת שלי והצמיד אותי אליו.
בן זונה.
"אני שונאת אותך," מיה חייכה אלינו ונראתה מאושרת.
"ואתם?" היא הפנתה את מבטה לריס ואלה.
"אנחנו ביחד, במאה אחוזים." הוא נישק אותה וגלגלתי עיניים.
נעצתי מבט בקולטון והוא חייך לשפתיי.
"את נראית טוב כל כך בשמלה הזאת, אני ללא ספק הולך לקרוע אותה ממך שנחזור הביתה."
"באמת?"
"לגמרי."
אית'ן חזר עם בקבוק בירה בידו. "קח." הוא אמר והביא אותו לריס.
הוא לגם מהבירה ואז הביא לאלה.
בהיתי בבירה וליקקתי את שפתיי.
"אני אביא לך עוד מעט," קולטון לחש לשפתיי.
"מיה!" לנדון, לארה וויקו רצו אליה. היא התכופפה וחיבקה אותם בחוזקה.
"מי אתה?" לנדון שאל והעביר את לארה אל מאחורי גבו.
הוא מגן עליה.
הוא תמיד הגן עליה.
בדיוק כמו שקולטון תמיד הגן עליי.
"לנדון, תתרחק ממנו. הוא אידיוט." אמרתי והרחקתי אותו מהאידיוט שעונה לשם אית'ן.
"קים, זה בסדר, הוא לא יפגע בך." מיה אמרה.
"הוא שרף את הבית יתומים שכולנו בתוכו!" נעצתי בה מבט זועם.
"את באמת תתחתני איתו?" אלה שאלה אותה. "אית'? אתה יכול ללכת רגע לדומיניק, אני רוצה לדבר איתם."
"כן, אני אלך, תיזהרי."
"ממה היא צריכה להיזהר?" קולטון שאל והיא נשמע זועם. "מהכלבה לידך," הידקתי את לסתי ומבטה של מיה הפך זועף.
"אית'ן." היא הזהירה. "בסדר. אני הולך, נסיכה."

התיישבתי ברכב של קולטון והוא בחן אותי וחייך. "כואב לי הציצי, החזייה הזאת כל כך מציקה!" הוא גיחך. "את תמיד יכולה להוריד את זה," שעשוע נשמע בקולו.
"אני מעדיפה שתעשה את זה אתה." נעצתי בו מבט.
הוא חייך והתחיל לנסוע.
ידו ליטפה את רגלי ונאנחתי.
התחושה של עורו החם כנגד עורי גרם לי לצמרמורת.
בהיתי בו בזמן שהוא נסע.
הרגשתי בטוחה ביחד איתו. הרגשתי שהוא אוהב אותי באמת, לעומת כל השאר.
"אכלת היום?" הוא שאל ובלעתי את רוקי. "אני אכלתי ב.. אכלתי בבוקר.."
"את משקרת?"
"קצת." הסמקתי.
הוא נאנח והעביר את ידו בשיערו.
"את צריכה לאכול."
"אכלתי.. אכלתי.. אמ.. קרח ודובדבן.. שלושה דובדבנים,"
"אנחנו הולכים לאכול." הוא הפנה את הרכב לאזור שבו כל המסעדות נמצאות ונאנחתי. "סלט נחשב?"
"לא. אנחנו הולכים לאכול המבורגר וצ'יפס. אני פאקינג גווע," בלעתי את רוקי והנדתי בראשי.
"ואני מזמין לך המבורגר בינוני, כי אני ידע שבדרך כלל את לוקחת קטן כי את לא כל כך אוהבת המבורגר. ואם לא תסיימי את הכל. אני אסיים אותך."
"אתה מאיים להרוג אותי?" שאלתי ונשכתי את שפתיי בזמן שבחנתי אותו.
מה הוא רוצה ממני?
"אני? מאיים? לא. אני בסך הכל אומר את האמת. אם לא תסיימי את ההמבורגר, את תסבלי."
"אתה תמיד אומר את זה." לחשתי והעברתי את שיערי אל מאחוריי אוזני.
"אני תמיד מתכוון לזה. את יפהפייה בטירוף, ואת סקסית ברמה שאי אפשר להסביר שאת אוכלת. הזין שלי עומד רק מהמחשבה על זה." הסמקתי והוא חייך.
ברוק שעומד לו מהמחשבה על זה.
עומד לו תמיד, ואני מתערבת שכשהוא אומר שרק מהמחשבה עליי 'אוכלת' עומד לו, אז הוא בטח חושב שאני אוכלת בעירום.. או בעצם אוכלת לו את הזין.
ואני לא מעוניינת בלעשות את זה עוד פעם.
הוא המשיך ללטף את הירך שלי עד שחנינו בכניסה למסעדה.
נכנסנו פנימה והוא הזמין את הדברים.
אחד מהאנשים שם נעץ מבט בי מבט וחייך, חייכתי אליו בחזרה ומבטו של קולט הפך לזועם.
הוא לא היה סתם 'איש' הוא למד איתי בשכבה. והוא היה מתוק ונחמד.
"לכי תביאי את האוכל מפלצת קטנה." הוא נהם.
"קולטון.. הוא רק ילד מהשכבה שלי, תשחרר." משכתי אותו אליי והוא התרחק שמבטו עדיין נעוץ בו.
"תעזוב אותו. הוא רק חייך אליי בנימוס."
"הוא הסתכל לך על הציצים!" הוא נהם בשקט לשפתיי. "והם שייכים לי."
"אנחנו לא ביחד קולט! תפסיק."
"את שלי." הוא נהם ונאנחתי. "אני לא."
"את כן." הוא ינק את שפתי התחתונה לפי ונשך אותה בחוזקה. בהיתי בו והוא ינק את הדם שלי.
"אתה אידיוט."
"תודה," לחש. "אני שונאת אותך."
"יופי. אני יותר."