אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 55

קולטון:

בחנתי את המחשב שלי, ואת כל המידע שדום העביר לי על העבר של קים. העבר שהיא לא זוכרת.
היא נצמדה אליי וסגרתי את המחשב. "היי," אמרתי והזזתי את המחשב. הרמתי אותה עליי וחיבקתי אותה בחוזקה.
"מה עשית?" היא שאלה ובחנה אותי. בהיתי בעיניה ונישקתי אותה על שפתיה. "קולט?"
"אני אוהב אותך," לחשתי והיא הסמיקה. "אני אוהבת אותך גם."
"את בסדר?" היא הנהנה ונצמדה אליי עוד.
היא הורידה לי את המשקפיים וחייכה. "מה עשית?" היא שאלה. "ראיתי שהשם שלי היה כתוב שם," בהיתי בה והנדתי בראשי.
"דומיניק שלח לי הודעה, הוא ביקש שאגיד לו מה קורה איתך."  היא הנהנה והצמידה את שפתינו.
הפכתי אותנו ונישקתי אותה. מצצתי את שפתיה לפי.
ינקתי ונישקתי אותה. היא כל כך מתוקה וטעימה, הסוכרייה הזאת מטריפה את פי.
היא הורידה לי את החולצה וליטפה את השרירים שלי תוך כדי שלשוני מלטפת את לשונה בעדינות.
הפרדתי בין שפתינו והיא נישקה אותי עוד נשיקה שטוחה.
הורדתי לה את החולצה ונישקתי את צווארה.
ינקתי את העור שלה. ליקקתי את עורה המתוק והחם.
השארתי סימנים של נשיקות רטובות על צווארי והיא גנחה והרימה את אגנה. למזלי היא הייתה בלי חזייה כך שירדתי בנשיקות למטה תוך כדי שהגניחות הרועשות שלה ממלאות את החדר, יכולתי פשוט להכניס את הפטמה הזקורה והמתוקה שלה אל פי. היא יללה וחייכתי. היא לא גמרה הרבה זמן אחרי הכל, אני מניח שהיא רוצה לגמור כל כך שזה כואב לה. פישקתי בין רגליה. ונישקתי את דרכי במורד בטנה. "קולטון,"
"כן יפה שלי?" שאלתי והורדתי לה את המכנס.
גלגלתי את החוטיני האדום שלה במורד רגליה והיא בהתה בי. "אני.. אני צריכה ממש לגמור," הנהנתי וליקקתי את הטבור שלה. היא גנחה ותפסה בשיערי. גרמה לי להסתכל עמוק לתוך עיניה החומות. "את אותה הפעולה שעשיתי עכשיו, תעשה בכוס שלי בבקשה, מסביב לדגדגן שלי. אני מתחננת," חייכתי וטמנתי את ראשי בין רגליה.
נישקתי את פנים ירכה והיא יבבה. "קולטון," היא נאנחה.
פישקתי עוד בין רגליה וליקקתי את הירך שלה.
היא תפסה בשיערי וקירבה אותי לאיברה המתוק. "תירגעי מפלצת קטנה," לחשתי והעברתי את לשוני על הדגדגן המתוק שלה. החדרתי לתוך הרטיבות המייסרת שלה שתי אצבעות. היא יבבה וטרפתי את הכוס המתוק שלה. הפנים שלי היו רטובות מהנוזלים הטעימים שלה.
ינקתי את הדגדגן שלה ועיקלתי את אצבעותיי בתוכה. היא גנחה. "פאק, קולטון.. חזק יותר, בבקשה," הכנסתי לכוס ההדוק שלה עוד אצבע והיא צרחה בעונג. "אלוהים זה כל כך טוב," היא אמרה ונעה על פניי.
לחצתי על הדגדגן שלה עם האגודל שלי והיא גנחה ויבבה.
הטעם שלה היה טעם של גן עדן.
באמת טעם של סוכרייה מתוקה. גורמת לי לצמרמורת. יש לה טעם מדהים. טוב כל כך לעזאזל.
זה מתוק, אבל לא מדי.. אני בחיים לא אדע בדיוק מה הטעם שלה.
לחצתי על קצה הדגדגן שלה והיא צרחה והתפרקה על לשוני ואצבעותיי. איברה התכווץ סביב אצבעותיי והיא עצמה את עיניה והתמסרה לעונג המזוין הזה.
נישקתי אותה ונשכבתי לידה. היא בהתה בי וליטפה את השרירים שלי שמבטה נעוץ בעיניי. "אני חשבתי על זה, ואני לא רוצה לפתוח את התיק." בהיתי בעיניה וחייכתי. "יופי," נישקתי אותה. "אתה ראית אותו?"
"לא רק לאונרדו." שיקרתי לה. "והוא חושב שאני לא צריכה לראות אותו?"
"לא," היא נצמדה אליי וכיווצה את מצחה. "למה?"
"הוא אמר שהוא מעדיף שלא כי יש שם משהו שעדיף שלא תדעי עליו,"
"ומה זה יהיה? שאנחנו אחים?" היא שאלה בגיחוך ובחנה אותי. התיישבה על בטני. ליטפתי את האגן שלה באגודל שלה וחייכתי. "אני יכול להגיד לך דבר אחד על התיק." הפכתי אותנו ונישקתי אותה. היא בהתה בי וחייכה אליי. אני מאוהב בחיוך הזה. החיוך של הוא החיוך הכי יפה בעולם. "ומה זה?"
"שאני בטוח – על אף שלא ראיתי אותו – שאת יהודייה." עיניה נצצו והיא צמצמה אותם. "באמת?" היא שאלה והנהנתי. היא חיבקה אותי ונישקתי אותה. "קים מיילס זה שם טוב, את לא חושבת?" היא הסמיקה והנהנה.
נישקתי את צווארה והיא חייכה אליי. "מה השעה?"
"ארבע לפנות בוקר,"
"ישנת בכלל?" היא שאלה והנדתי בראשי. "למה לא?"
"פחדתי להירדם," היא זקרה גבה בחוסר אמון וחיבקתי אותה אליי. "פחדתי שאירדם חזק מדי ויהיו לך סיוט ואני לא אשמע," היא הנידה בראשה. "אתה לא צריך לעשות את זה בשבילי. הייתי מסתדרת."
"פחדתי שלא תסתדרי." נישקתי אותה והיא חיבקה אותי. "אני חושב שאתה צריך לישון. ואני עדיין עייפה." היא פיהקה וחיבקתי אותה. נישקתי את מצחה והיא חייכה אליי.
"לילה טוב ירח קטן שלי,"
ליטפתי את גבה והיא עצמה את עיניה. חיכיתי שהיא תירדם ורק אחרי זה נתתי לעצמי להירדם גם שידיי עוטפות אותה ומחזיקות אותה צמוד אליי.

♡♡♡

"אנחנו חייבים לטוס לקנדה?" קים שאלה ובחנה אותי. "כולם טסים, חוץ מזה, את לא רוצה לראות את אלה ומיה?"
"ראינו אותם לפני שבועיים." היא נאנחה ומשכתי אותה אליי. נישקתי אותה והיא חייכה. "לריס יש יום הולדת, אנחנו באמת נפספס את זה, קים?" היא משכה בכתפיה ונצמדה אליי. "מה ירח שלי?"
"אני לא רוצה ללכת, אני מפחדת." עיניה נצצו וליטפתי את הלחי שלה. "ממה?" היא חיבקה אותי וחיבקתי אותה בחזרה. "אני מפחדת כי יש לי תחושה רעה."
"למה?"
"פשוט יש לי תחושה רעה. משהו כאן," היא סימנה על הבטן שלה וחייכתי. "מה את חושבת שעלול לקרות?" היא משכה בכתפיה. "שתיפגע,"
"את מפחדת שאפגע?" היא הנהנה. "ופה אני לא יכול להיפגע? בחייך קים, זו רק תחושה ואנחנו צריכים ללכת." דמעות מילאו את עיניה והיא ברחה למעלה.
נאנחתי והעברתי את ידי בשיערי. "מה יש לה?" קרטר שאל ובחן אותי. העברתי את מבטי אליו. "אני לא יודע. אני אלך לבדוק." עליתי למעלה ונכנסתי לחדר שלנו. "קים מה קורה?" שאלתי והתיישבתי לידה. היא התרחקה ממני ונאנחתי. "יש לי תחושה ממש רעה, קולטון. ממש ממש רעה. למה אתה לא.. לא אכפת לך מזה?" הרמתי אותה עליי והיא הזיזה את ראשה. לא הייתה מוכנה להסתכל עליי.
"קים בבקשה," תפסתי בסנטר שלה בשביל שתסתכל עליי והיא הזיזה את ראשה. "קים-"
"אני הייתי מקשיבה לך אם היית אומר שיש לך תחושה רעה.. למה אתה לא מקשיב לי?"
"אני מקשיב, קים.. אני פשוט חושב שאין טעם להישאר כאן. אם אני אפגע, זה יכול לקרות בכל מקום." היא בהתה בי והנידה בראשה. "באמת יש לי תחושה רעה," היא מלמלה.
עיניה נצצו מדמעות. היא הייתה נראית עייפה ועצובה.
היא ניסתה לרדת ממני אבל ריתקתי אותה אליי. ליטפתי את הלחי שלה והיא הסתכלה עליי.
היא נאנחה והדלת בחדר נפתחה. קרטר בחן אותנו ואת קים בעיקר. "דום קורא לכם למטה."
"תגיד לו שכבר נבוא." הוא הנהן והמשיך לבחון את קים.
נהמתי בזעם והצמדתי את קים אליי עוד. הוא יצא מהחדר ונישקתי את קים. "את לא רוצה לטוס?"
"יש לי ברירה?" משכתי בכתפיי. "אבל אתה יכול להבטיח לי שלא תעשה שם משהו מסוכן? אני לא רוצה שתיפגע."
"יש לי קרב שם. אבל אני מבטיח שחוץ מזה לא אעשה כלום מסוכן." היא בחנה אותי והנהנה. נישקתי אותה וחייכתי אליה.
היופי שלה מטריף אותי, היא נראית כמו מלאכית. היא פשוט מהממת. "אתה מבטיח?" שאלה בשקט.
"מבטיח." לחשתי ונישקתי אותה פעם נוספת.