אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 52

קים:

התעוררתי לבד במיטה ובחנתי את קולטון שעומד בכניסה לחדר ארונות ומדבר עם מישהו. "היא בסדר. היא רק הייתה עייפה, היינו שם משבע בבוקר עד ארבע אחר הצהריים." הוא אמר.
"אני צריך עזרה בעסקה שיש. הוא חייב לנו עשרים וחמישה אלף דולר במזומן. את תקבל עשרה אלף אם תעזור לי,"
"וכשאתה אומר תעזור אתה מתכוון לעשות את כל זה לבד?"
"כן." דומיניק אמר וקולטון הנהן והתקרב אליי. "בוקר טוב," הוא אמר וקמתי אליו. הוא חיבק אותי ונישק את ראשי. "את מושלמת," הוא נאנח והעביר את שיערי אל מאחוריי אוזני.
בהיתי בעיניו.
נוצצות.
הוא באמת אוהב אותי. ואני.. הייתי כל כך כלבה ומעצבנת במהלך השנים האלו. הייתי צריכה להתנהג אליו טוב יותר. לא הייתי צריכה להתנגד כל כך הרבה ללהיות איתו. אני אוהבת ואהבתי אותו כל כך.
שיערו היה מבולגן ופרוע כמו בדרך כלל. הוא ענד את השרשרת מגן דוד וחייכתי. הוא ליטף את הלחי שלי ונישק אותי.
ראשי היה מעורפל מהמראה שלו, הוא נראה כמו מלאך יפהפה מגן עדן.
"אתה בסדר?" שאלתי ובחנתי אותו. "אני יותר טוב,"
"אתה אף פעם לא עונד את השרשרת ביום הזה," דאגתי לו לא מעט, ולא הייתי בטוחה אם זה שהוא ענד את השרשרת מסמן טוב או רע.
"עכשיו כשיש לי אותך אני מרשה לעצמי לענוד אותה," כיווצתי את מצחי. "כשההורים שלי הביאו לי את השרשרת הם אמרו לי שביום הולדת שלי אסור לי לענוד את השרשרת הזאת עד שאני מוצא את החצי השני שלי. את מי שאני הכי אוהב בעולם ואת מי שיאהב אותי בחזרה ככה. עכשיו אני יודע שאת אוהבת אותי באותה המידה אז אני יכול לענוד את זה,"
"אבל זו לא היום הולדת שלך." לחשתי ובהיתי בו. הוא חייך ונישק אותי. "נשבעתי לעצמי אחרי שהם מתו, גם היום הזה, אני אף פעם לא אענוד את השרשרת הזאת ביום הזה עד שאמצא את אהבת חיי. את האחת שגרמה לי לענוד אותה, קים." הוא נשק לשפתיי וחייכתי אליו. "אני שמחה להיות זו שגרמה לך לענוד אותה."

♡♡♡

"אל תבכה, ג'ואי," אלה נאנחה והרימה אותה עליה. היא נישקה את מצחו וקולט ליטף את הלחי שלי בזמן שאני בוחנת אותם.
"תזכירו לי בפעם הבאה שאנחנו יוצאים לא להביא אותו איתנו או להרדים אותו לפני." הנהנו וריס לקח את ג'ו ממנה. "בא?"
"כן מתוק?" הוא שאל ובחן אותו. "ייף," הוא פיהק וחייכתי.
"אתה יכול ללכת לישון." הוא הנהן ושם את ראשו על חזהו של ריס.
קולטון נישק את מצחי וסובבתי את מבטו אליי.
הוא הצמיד את שפתינו והחליק את לשונו לפי.
שפתיו ושפתיי נעו בתזמון מושלם זה עם זו. הוא מצץ את שפתיי וינק אותן לפי.
לשוני שיחקה עם לשונו וגנחתי לשפתיו.
"אתה לא דוחף את הלשון שלך מספיק עמוק לגרון שלה, קולט. תתאמץ קצת יותר." הוא שלח לעבר ריס אצבע שלישית ונישק אותי עוד קצת לפני שהפרדתי בינינו.
אלה וריס בחנו אותנו. "אני שמח שאתם ביחד, באמת. אבל יש כאן ילד קטן," היא כיוון על ג'ואי שנרדם עליו ונראה כמו נסיך קטן.
לקחתי את כוס המים ולגמתי ממנה. קולטון ליטף את הירך שלי. "יש לי שאלה," אלה אמרה ושתתה מהמשקה האלכוהולי שלה. "אבל היא מינית," קולטון זקר גבה והנהן.
"איך אתם מגדירים סקס טוב?" היא שאלה ובחנתי אותה. "לא עשינו את השיחה הזאת לפני שנתיים, אלה?"
"אני רוצה את כל הדעות." היא בחנה אותי. "מישהו כמו קולטון," הם צחקו והסמקתי במבוכה. "מה?"
"ברור שתגדירי את קולטון כסקס טוב, אבל מה בקולט?"
"הזין שלו, גדול וארוך.. הוא פאקינג מדהים. ו..ושהוא למד בדיוק מה שאני אוהבת, איפה אני אוהבת שנוגעים בי. אלוהים," הוא ליטף את הירך שלי והרים את ידו למעלה קצת. "אבל איך את אוהבת את זה.. אלים או עדין או שבכלל-"
"תלוי מתי, אבל כן.. אני אוהבת קצת שזה אלים," לגמתי הרבה מכוס המים שלי.
"אני רק צריך מישהי שתציית לי. מישהי שלא תהיה שקטה מדי אבל שאם אצטרך היא תהיה שקטה. מישהי שלא היה לה בעיה שאלחש לה דברים מלוכלכים ואזיין אותה עד שהיא תאבד את ההכרה." אלה בחנה אותו וצמצמה את עיניה. "אני בחיים לא אבין איך היית דלוק עליי," היא הנידה בראשה והוא הטה את ראשו. "רק רציתי לזיין אותך,"
"אז בגלל זיון הרבצת לריס עד שהוא כמעט איבד את ההכרה וגרמת לי להגיע לבית חולים? טוב לדעת שזה מה שרצון לכוס עושה לך," הוא נעץ בה מבט והיה נראה כועס, או אולי אפילו זועם.
שמתי את ידי על ידו וליטפתי אותה. הוא לקח את כוס המים שלו ושתה את תכולתה. "אני אוהבת אותך," לחשתי לו והוא בהה בי. "אני יודע." רגלו קפצה וקמתי מהשולחן.
סימנתי לו לבוא גם והוא קם לעברי. "אני בסדר," הוא מלמל וצמצמתי את עיניי בחשד. "קולטון. אתה הבטחת."
"התעצבנתי על זה שהיא הזכירה את זה." הוא אמר ונאנחתי. "למה?"
"כי אני שונא לדבר על זה. מה היא רצתה שאני אעשה? בתקופה הזאת אני באמת חשבתי שאני רוצה את אלה ולא לרק זיון, אז כן, שראיתי אותה ואת ריס מתנשקים.. מה הם ציפו ממני לעשות? לעמוד שם ופשוט לא לדבר איתם יותר. הם יודעים שזה לא אני. זאת אומרת, ריס ידע שאני מאוהב בה. הוא זה שהחליט אם להתאהב בה או לא."
"בן אדם לא בוחר במי הוא מתאהב, קולט.. זה קורה. אתה לא שולט בלב שלך." הוא הניד בראשו. "זה שונה."
"למה שונה?" שאלתי והתקרבתי אליו עוד. ליטפתי את ידו בידי ונישקתי אותו. הוא בהה בעיניי והניד בראשו.
"הוא יכל להגיד לי לפני, לא הייתי צריך לגלות את זה ככה. הוא.. היא פשוט הייתה שם. על השיש והוא טרף את השפתיים שלה, כמו איזה בן זונה אידיוט. מה הוא ציפה? שאני אעמוד בצד ולא אעשה כלום?"
"אני מסכימה איתך שהוא היה צריך לספר לך. אבל התגובה שלך.. היא באמת הייתה טיפה מוגזמת. אתה לא ראית כלום ושעברת להרביץ לאלה בכלל לא ידעת שאתה מרביץ לה עד שריס משך אותך ממנה והתנפל עליך." הוא הניד בראשו והלך ממני בחזרה לשולחן. "אתה כועס בגלל שאמרתי את הדעה שלי?" הלכתי אחריו אבל הוא לא ענה לי.
נאנחתי והעברתי את ידי בשיערי.

סיימנו לאכול והתיישבתי במושב הנוסע. קולטון ישב במושב הנהג והיה שקט.
הוא צוחק?
בגלל שאמרתי את דעתי בנושא הזה הוא לא מדבר איתי?
"אתה מתנהג כמו ילד." אמרתי לו והוא גיחך. "קים, אם את היית מאוהבת בי בטירוף והיית מספרת על זה לאלה, ואלה ואני היינו יוצאים בסתר, מאחורי הגב שלך, לא היית מתעצבנת שהיית רואה אותנו מתנשקים?"
"אתם התנשקתם." אמרתי ונעצתי בו מבט. "לא שהיית מאוהבת בי."
"תמיד הייתי מאוהבת בך, קולט." מלמלתי. "אז בגלל שהיית מאוהבת בי ככה התנשקת עם גברים אחרים כל הזמן? טוב לדעת שככה את מביעה אהבה." גלגלתי עיניים. הוא כזה מעצבן. למה הוא חייב להיות כל כך מניאק?