אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 51

קולטון:

אני שונא אותו כל כך, אני נשבע.
קים יושבת ביני לבינו שאנחנו אוכלים את ארוחת הערב ואני נשבע שהוא מסתכל עליה כל הזמן. שמתי את ידי על הירך שלה וליטפתי. "אתה חתיכת קנאי." היא נהמה לשפתיי בשקט ובחנה אותי. התכוונתי לנשק אותה אבל היא הזיזה את ראשה וגרמה לזעם שהיה בי גם ככה להתעצם. "יש לך חברה?" היא שאלה אותו והידקתי את לסתי. היא כל כך מעצבנת לפעמים.
"לא." הוא אמר ובחן אותה בחיוך קטן.
הוא עוד לא הבין שהיא שלי? שהיא האישה שלי?
ליטפתי את הירך שלה ולאט קירבתי את ידי לאיברה. היא הצמידה בין רגליה וידי נשארה שם. ליטפתי את פנים הירך שלה וקירבתי את ידי כמה שיכולתי לאיברה.
היא סובבה אליי את מבטה ובחנה אותי. "תפסיק." נהמה בשיניים חשוקות.
"למה שאפסיק?" שאלתי את שפתיה והיא נאנחה.
"בשביל לא לצאת מניאק וטיפש. אני אוהבת אותך ואתה יודע את זה, אז תפסיק." הנדתי בראשי והיא נאנחה. "את שלי, קים." נהמתי והיא קמה מהשולחן ועלתה למעלה. דומיניק נעץ בי מבט ונאנחתי. "זו לא אשמתי." אמרתי ושתיתי את תכולת כוס המים.
קרטר נעץ בי מבט ויכולתי להישבע שאני עוד מעט דוקר אותי. שיפסיק להסתכל עליי ככה.
שיפסיק להסתכל על קים כאילו הדבר היחיד שהוא רוצה לעשות זה לבלוע אותה.
עליתי למעלה ונכנסתי לחדר שלנו, אבל היא לא הייתה שם.
ניסיתי לפתוח את הדלת במקלחת ובחנתי אותה שוטפת את פניה. "מה?" שאלתי וחיבקתי אותה מאחור.
היא בחנה אותי דרך המראה, עיניה היו מלאות בדמעות ונאנחתי. "חתכת?"
"לא. אני נקייה מאז הפעם האחרונה שעשיתי את זה,"
"באותו יום שהיינו בים?" היא הנהנה ונישקתי את צווארה בעדינות. "אני אוהב אותך, קים. כבר אמרתי לך. אני אוהב אותך כל כך." הרמתי אותה והושבתי אותה על השיש. היא בהתה בי עם דמעות בעיניה. ניגבתי אותן ונישק אותה. היא יפה כל כך לעזאזל.
נישקתי אותה על שפתיה וחייכתי אליה. "את יפהפייה,"
"ואתה אידיוט."
"את התחלת עם התאום שלי, אני אמור להיות רגוע?" היא הנהנה. "אני לא התחלתי איתו, רק התעניינתי. אני לא רוצה אף אחד אחר חוץ ממך," עיניה נצצו שהיא בחנה אותי.
לפעמים היופי שלה גורם לי להשתגע, היא פשוט.. יפהפייה. "אתה יכול בבקשה לדבר איתו? לדבר איתו באופן נורמלי? בלי לכעוס עליו. בשבילי, קולטון." בחנתי אותה והנהנתי.
אני אעשה עבורה הכל.  כי אני אוהב אותה.
לעזאזל, אני אהפוך את כל העולם למענה גם אם זה אומר לפגוע באנשים שחשובים לי כל הדרך.
בחנתי את עיניה והיא נישקה אותי. "אני אוהבת אותך," היא מלמלה. "תודה." הנהנתי פעם אחת.
על אף ששנאתי את זה.

♡♡♡

בחנתי את קרטר והוא אותי בחזרה. קים עמדה ליד לאונרדו שידיה שלובות ובחנה אותי. "היא שלי, טוב? רק שלי. ואתה תתרחק ממנה," הוא בחן אותי בבלבול.
קים נעצה בי מבט ונאנחתי. "מה?"
"אתה יודע מה פירוש המילה 'נחמד', קולטון?" היא שאלה ובחנה אותי. "כן. ואני יכול בוודאות להגיד לך שנחמד זה ההפך ממה שאני אעשה לך במיטה היום בלילה." היא המשיכה להסתכל עליי וסקרלט נכנסה למפקדה עם ולנטינה. היא התקרבה אל לאונרדו וקים ולחשה ללאונרדו משהו. העברתי את מבטי בחזרה אל קרטר ובחנתי אותו.
"קולטון, אני לא מבין למה אני כאן." הוא אמר ובחן אותי. "מה אתם רוצים ממני?"
"כלום. אתה מוזמן לעוף הביתה ולא לחזור,"
"קולטון!" קים נהמה וחייכתי אליה. "מה קים?"
"אתה הבטחת," היא לחשה ובחנה אותי. "אז תפסיק."
"מה אני אמור להגיד, היי קרטר רוצה להישאר לחיות איתנו כאן במקום לחיות עם המשפחה המאמצת שלך שלקחה אותך ממני ומההורים שלי שהיית בן חודש ומאז שאתה בן שבע התעללה בך עד שהיית בן תשע ואז לקחו אותך ממנה ואלוהים יודע איפה אתה גר עכשיו? או שאולי עליי להגיד היי קרטר בוא נשתף את החוויות שלנו ביחד בשביל שהחיים שלנו יהיו אפילו קשים יותר. לא זכור לי שאתה ראית את ההורים שלך נרצחים לך מול העיניים בחגיגות יום הולדת שלך! אני עברתי את זה, אני הייתי צריך לראות אותם נורים ושוכבים על הרצפה מדממים ואני היית זה שבהה בהם מאבדים את החיים שלהם! אני ראיתי אותם מתים מול העיניים שלי, מה אתה עברת? כמה הצלפות? אני זה שהייתי צריך לראות או לחשוב שכל האנשים שאני הכי אוהב בעולם מתים, או לפחות מנסים למות. אני הייתי זה שחולם חלומות על דברים שאתה עברת! דברים שנתקעו לי במוח, דברים שאתה עברת. אני הייתי צריך לראות ולצפות בקים מנסה להתאבד פעם אחר פעם. אני אומנם לא עברתי התעללות מחורבנת כמו שאתה עברת. אבל אני עברתי הרבה יותר ממה שאתה אי פעם תעבור! והאמת היא שמה שעברת זה כלום, אתה לא עברת כלום. לא אנסו אותך, לא.. לא- פאק!" נהמתי. נשכתי את שפתיי וריס בחן אותי. ריס עבר בדיוק את אותו הדבר שקרטר עבר וגם קים עברה חלק מהדברים שהם עברו והאמת היא שיצאתי די מניאק אבל לא היה לי אכפת.
יצאתי מהמפקדה ועליתי למעלה. קים רדפה אחריי ונכנסה לחדר שלנו. התיישבתי על המיטה והיא חיבקה אותי בחוזקה. בכיתי לחזה והיא ליטפה את שיערי. "אני שאלתי אותך אם אתה רוצה לדבר על זה, קולט. ידעתי שאם לא זה יגיע למצב כזה. למה לא שיתפת אותי? כי אתה גבר ולא אמר לבכות?" הרמתי את מבטי אליה והיא חייכה אליי. "באמת? קולט.. אני- בוא נעשה עסקה, אם אתה מרגיש עצוב ורע או כועס עליי, אתה צריך להגיד לי, ואם זה ההפך, אני אגיד לך. טוב? אני לא רוצה שנשמור דברים בבטן?" הנהנתי ונישקתי אותו. "אני אוהבת אותך." היא הסמיקה וחייכתי אליה. "אני יכול לספר לך משהו?" היא ניגבה את הדמעות מעיניי והתיישבה מעליי. מצחה היה צמוד למצחי ונישקתי אותה. "כשאת איתי באותו החדר אני לא מסוגל להתרכז. את יודעת למה?" היא הנידה בראשה ובהתה בי. "כי כשאת איתי באותו החדר אני רק חושב על כמה אני רוצה להכניס אותך להיריון, כמה אני רוצה שיהיה עוד מישהי כמוך. אבל הפעם מישהי שאני יכול להגן עליה מהרגע שהיא נולדת עד הנצח. שאני אדאג שאף אחד לא יפגע בה." אפי התחכך באפה שנשמתי את ריחה המתוק לאפי. היא תפסה אותי מהסנטר שלי וגרמה לי להסתכל עליה. "מה יפה שלי?" שאלתי אותה ונישקתי את צווארה בעדינות. הרמתי את מבטי אליה ובחנתי אותה. "את כזאת יפה, פאק," נישקתי אותה והיא השכיבה אותי על המיטה. "אם תהיה לנו ילדה, איך תקרא לה?" היא ישבה על בטני וליטפתי את האגן שלה ובחנה באגודל שלי.
"עוד לא חשבתי על זה, האמת.." היא נשכבה עליי ונישקתי את מצחה. "בטח האנה או ליילה.. לא. לא ליילה. אולי אווה או גרייס."
"שמות יפים, האנה זה השם של אמא שלך, נכון?" הנהנתי והיא הניחה את ראשה על חזי. "ואם יהיה לנו בנים?" היא שאלה וליטפתי את שיערה. "יש לי הרבה שמות לבנים. אבל אני רוצה בנות,"
"למה?"
"כי בנים זה התעסקות בשטויות. נשים זה רק להגן עליהן."
"ואם בכל זאת יהיה לנו בן?" היא שאלה בשקט והעברתי אליה את מבטי. "מייקל, סטפן, אדריאן.. אולי אשר או-"
"זה יותר מדי. אני לא מתכוונת להיכנס להיריון ארבע פעמים." גיחכתי והצמדתי אותה עליי.
"עם הזין שלי תצטרכי רק היריון אחד," היא גלגלה עיניים. "אתה מחמיא לעצמך," בחנתי אותה וזקרתי גבה. "את לא יכולה להגיד שהזין שלי הוא הזין הכי טוב שהיה בתוכך,"
"הוא.. היו רק שניים, קולטון. אחד מהם לא מרצוני." היא בהתה בי ונאנחתי. חיבקתי אותה קרוב אליי ונישקתי את שפתיה בעדינות.
"אני אוהב אותך."
"אני אוהבת אותך גם, קולטון."

♡♡♡

קים התקרבה אליי ובחנה את הקברים של ההורים שלי ביחד איתי. היא חיבקה אותי ועטפתי יד אחת סביבה.
"הם ההורים שלי?" קרטר שאל מאחורינו והסתובבתי אליו. "כן."
"האנה וקונור, זה שמות יפים." הוא אמר והנהנתי. קים נצמדה אליי עוד ונישקתי את ראשה.
התיישבנו על הרצפה כך שהיא בין רגליי וליטפתי את בטנה. ממש רציתי להכניס לשם יצור קטן ומתוק, אבל ידעתי שעוד יקח זמן עד אז.
קרטר בחן אותנו וחייך אליה. "את לא שיקרת."
"אני לא שקרנית, אני לא נוהגת לשקר." המשכתי לבהות בקברים של ההורים שלי ותהיתי איפה הם עכשיו. הם בגן עדן, לא? הם אמורים להיות בגן עדן. הם היו בני אדם טובים.
קים הצמידה את רגליה לגופה ונאנחה. "מה קרה ירח שלי?"
"לא ישנתי טוב כל כך בלילה," ראשה היה מונח על חזי והיא פיהקה. "בואי נחזור הביתה, אנחנו כאן משבע בבוקר."
"לא, אתה רוצה להישאר כאן. אני לא אעזוב אותך." היא נצמדה אליי וחיבקה אותי. "אני אוהבת אותך." חיבקתי אותה בחזרה ונישקתי את ראשה. "אני יודע."
"אתה יודע?" הנהנתי וליטפתי את הלחי שלה.
קרטר בחן אותנו. "הם נרצחו שהיינו בני שמונה," אמרתי וליטפתי את אצבעותיה של קים באצבעותיי.
"זה היה שבוע וחצי לאחר היום הולדת שלי. לא יכולנו לחגוג ביום של היום הולדת כי היה להם מבצע. זה היה הזמן היחיד שיכולנו לחגוג." בלעתי את רוקי וקים נישקה וחיבקה אותי. "אתה לא חייב לדבר על זה אם זה יותר מדי קשה עבורך," קרטר אמר והנדתי בראשי. "הלכנו למסעדה ביחד, שלושתינו. הכל היה בסדר עד הקינוח. אבא שלי קיבל הודעה על משהו שקרה באזור שלנו. הם נשארו איתי במקום ללכת לטפל בזה. כשהתכוונו ללכת, התחילו לירות על המסעדה. ההורים שלי ידעו שזה יקרה עוד לפני ונתנו לי אקדח. נתנו אקדח לילד בן שמונה." נשכתי את שפתיי בחוזקה והרגשתי דמעות בעיניי.
קים נצמדה אליי וחיבקתי אותה בחוזקה. שנאתי לדבר על זה כל כך. אבל מגיע לו לדעת מה קרה להורים שלנו.
"הוא ירה בהם, באבא הוא ירה פעמיים בלב ובאמא הוא ירה בראש. אני יריתי בו. אבל אף אחד לא יודע את זה, חשבו שההורים שלי ירו בו, אבל אני יריתי בו שלוש כדורים. בבטן, בחזה וביד." הוא בחן אותי ואז העביר את מבטו לקים. הוא סימן לי ובחנתי אותה. ניגבתי את בדמעות מעיניה ונישקתי אותה. "מה קורה?" שאלתי אותה. "זה עצוב," חייכתי אליה ונאנחתי.
מצחי היה צמוד למצחה ונישקתי אותה עוד פעם. "אני אוהב אותך ירח קטן. אל תבכי. זה בסדר." היא הנידה בראשה. "אתה היית ילד,"
"ואת? את לא היית ילדה שעברת את כל מה שעברת?" היא נצמדה אליי ועצמה את עיניה. "אל תבכי." לחשתי וליטפתי את ראשה.