אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 23

קולטון:

נכנסתי לחדר שלי ושל קים, היא לא הייתה על המיטה והדבר היחיד ששמעתי היה את המים שזורמים במקלחת.
בחנתי את היומן שלה שהיה פתוח על השולחן.
אף אחד לא אוהב אותך, קים.
אף אחד לא אוהב אותך, קים.
אף אחד לא אוהב אותך, קים.
אף אחד לא אוהב אותך, קים.
אף אחד לא אוהב אותך, קים.
אף אחד לא אוהב אותך, קים.
אף אחד לא אוהב אותך, קים.
אף אחד לא אוהב אותך, קים.
אף אחד לא אוהב אותך, קים.
אף אחד לא אוהב אותך, קים.
אף אחד לא אוהב אותך, קים.
אף אחד לא אוהב אותך, קים.
אף אחד לא אוהב אותך, קים.
אף אחד לא אוהב אותך, קים.
אף אחד לא אוהב אותך, קים.
אף אחד לא אוהב אותך, קים.
בלעתי את רוקי.
היא חושבת ככה בגלל מה שקרה שם? מה עבר בראש שלה שעזבתי אותה שם?
העברתי עמוד ובחנתי את מה שכתוב שם.
אני לא יודעת למה אני כותבת את זה, אבל אני לא מסוגלת יותר. קולטון, אני אוהבת אותך. ממש.
אני אוהב אותך גם, קים.. למה את כותבת את זה?
ליבי הלם בחוזקה בחזי שהמשכתי לקרוא.
אני יודעת שאתה אוהב אותי גם, גם אם המוח האידיוט שלי לא מוכן לקבל את זה.
אני מצטערת שלא דיברתי איתך לפני, אבל אני לא מסוגלת יותר. אני לא יכולה להיות כאן.
אני שונאת את העולם הזה.
כואב לי בלב כל פעם שאני קמה בבוקר וכל פעם שאני הולכת לישון.
הדבר היחיד שמחזיק אותי זה אתה, אבל אתה בחיים לא תבין איך ההרגשה הזאת שאני מרגישה.
אתה בחיים לא תבין כמה כל דבר קטן שאתה עושה או אומר נכנס לי לראש, נתמע בו ומכאיב לי.
אתה לא יודע כמה זה מציק לי.
אתה לא יודע איך זה לסבול מקולות בראש יום-יום. הקולות האלה רק צועקים כמה אני לא מספיקה.
כמה אף אחד בחיים לא- "מה אתה עושה?" היא שאלה והעברתי את מבטי אליה.
היא הייתה עטופה במגבת, שיערה אסוף בפקעת.
היא התכוונה לקחת את היומן אבל שמתי עליו את ידי.
"ניסית להתאבד?" שאלתי אותה בשקט.
"למה קראת את זה?!" היא צעקה בזעם.
"קים! את ניסיתי להתאבד?!" היא בחנה אותי עם דמעות בעיניה. "מה אתה פאקינג רוצה שאני אענה?! הרי אתה יודע את התשובה!" משכתי אותה אליי וחיבקתי אותה בחוזקה.
היא דחפה אותי ממנה. "אתה.. אפילו לא אכפת לך, למה אתה מתנהג כאילו כן?!"
"כי אכפת לי. אכפת לי כל כך, קים. בגלל זה-"
"לא, קולטון. זה לא מרגיש ככה." היא התחילה לבכות ונאנחתי.
הרמתי אותה עליי והיא נאנחה.
"אני אוהב אותך." לחשתי לה. "אני יודעת."
"את אוהבת אותי גם?"
"אולי," היא לחשה והסמיקה. "את וברנדון-"
"אתה יכול לנשק אותי." היא אמרה וחייכתי אליה.
הצמדתי את שפתינו ונישקתי אותה בתאווה. לשוני שיחקה עם לשונה, טעמתי וליקקתי כל חלק בפה המתוק שלה.
הסוכרייה המתוקה הזאת שמילאה את פי גרמה לראשי להסתחרר.
"אני אוהב אותך, קים." לחשתי לה. והיא בחנה אותי. "ויום אחד יבוא, ואני אכניס ילד מתוק לבטן הקטנה הזאת שלך." נישקתי את בטנה ופישקתי את רגליה.
"למה כל מה שאתה חושב עליו זה סקס?" היא שאלה וסגרה את רגליה. "אני לא חושב על סקס, תירגעי. תפשקי את הרגליים." היא פישקה אותם וחייכתי.
היא האישה הכי יפה ומתוקה שראיתי אי פעם. אני לא יכול להסביר איך זה מרגיש לראות אותה כל יום.
להתעורר שהיא לצידי. מחייכת אליי. לעזאזל, החיוך שלה תמיד גורם לי לצמרמורת. יש לה את החיוך הכי יפה שיש לכל פאקינג בן אדם בעולם.
בחנתי אותה. עיניה נצצו.
ליבי החל לפעום בחוזקה. הוא תמיד פועם בחוזקה שאני מסתכל עליה.
כי אני פאקינג מאוהב בה. מאוהב קשות. לא משנה כמה אנסה להכחיש.
נישקתי את בטנה עוד כמה נשיקות ואז ירדתי לירכיים שלה. היא בלעה את רוקה ובחנה אותי. "מה?" שאלתי אותה בשקט.
"אתה.. מה אתה חושב על זה, על הירכיים? זה מכוער? אתה חושב שזה-"
"אני חושב שהם הדבר הכי פאקינג מושך בגוף שלך." קטעתי אותה ונשכתי אותה שם. "אחרי החיוך שלך, זאת אומרת." הוספתי והיא צחקקה.
קמתי ונשכבתי לידה.
היא התיישבה עליי וחייכתי אליה. "מתי.. ניסיתי לעשות את זה?"
"אני לא רוצה לדבר על זה אם זה בסדר מבחינתך."
"כמובן." ליטפתי אל ראשה והיא נישקה אותי.
"אני רוצה אותך," היא מלמלה. "אני רוצה לעשות את זה איתך עכשיו. אני רוצה שהפעם הראשונה שלי תהיה איתך,"
"עכשיו?" שאלתי בשקט והעברתי את שיערה אל מאחוריי אוזנה.
"כן, אני רוצה שתזיין אותי, קולטון, עכשיו. אני רוצה לדעת שאם אני אעשה לעצמי משהו ואני אגיע לבית חולים או.. או ימות, אני אדע שעשיתי את זה איתך. לפחות פעם אחת, קולט. בבקשה." הנהנתי. "אבל את לא תמותי, שיהיה לך ברור. אל תחשבי בכלל על לנסות להתאבד. את יודעת שאני כאן, אני כאן אם את רוצה לדבר ואני כאן בשביל סתם להקשיב. גם אם את רוצה לדבר על שטויות או על הסרט האידיוטי שלך."
"זה לא אידיוטי! אני אוהבת את הסרט הזה," היא אמרה והצמידה את שפתיה לשלי.
"הסרט שאתה אוהב יותר טוב?"
"אני לא יודע. אבל בסרט שלי אף אחד לא אונן לתוך פאי, קים." אמרתי והיא גיחכה. "זה תמיד הטיעון שלך, קולטון.."
לחשה והורידה לי את החולצה. בחנתי אותה והיא חייכה אליי. "מה? אמרתי לך, אני רוצה שתזיין אותי." הנהנתי והפכתי אותנו. הורדתי את המכנס והבוקסר.
היא בחנה את הזין שלי ובלעה את רוקה.
"זה ענקי יותר משזכרתי את זה." היא פישקה מעט את רגליה ומיקמתי את הזין שלי בפתחה.
הכוס שלה נראה לי כמו הדבר ההדוק ביותר שאהיה בתוכו אי פעם. רכנתי והרחתי את הריח המתוק שלה.
נישקתי את צווארה וחיככתי את הזין שלי בדגדגן שלה, הרטבתי אותו ברטיבות שלה והיא גנחה.
היא בהתה בי וחייכתי אליה.
"פשוט תעשה את זה, קולט." לחשה התכוונתי לעשות את זה. להיכנס אליה, אבל נשמעה דפיקה על הדלת.
"היי, קולט," קול מתוק נשמע מבעד לדלת ונאנחתי. "מי זאת?" קים שאלה. "רייגן-"
"קולטון, בבקשה תפתח רגע. אני צריכה לדבר איתך." קמתי מקים ושמתי את הבוקסר.
כיסיתי אותה בשמיכה ונישקתי את מצחה. "אני אגיד לה לעוף מכאן ואז,"
"בסדר."
"אני אוהב אותך." נישקתי אותה והיא חייכה אליי. עיניה נצצו ואהבתי את זה.
אני באמת אוהב אותה. כל חלק בה.
קמתי ופתחתי את הדלת בחדר. בחנתי את רייגן והיא נצמדה אליי וחיבקה אותי. "מה את עושה כאן?"
"התגעגעתי אליך,"
"נפרדנו," אמרתי והרחקתי אותה ממני. "ואנחנו לא נחזור רייגן."
"אבל אני סולחת לך."
"אבל אני לא רוצה אותך." אמרתי ונעצתי בה מבט.
"הו.. אז.. אני-"
"לכי." אמרתי וסגרתי את הדלת. נעלתי וחזרתי לקים. בחנתי אותה והיא חייכה אליי.
"אתה.. היית די ישיר, קולט.."
"באמת?" שאלתי ונשכבתי לידה. "לא שמתי לב," היא גיחכה והורידה לי את הבוקסר.
היא הכניסה את הזין שלי לפיה וגנחתי. "פאק, קים.." מלמלתי.
הרוק החם שלה.. רציתי יותר מזה. רציתי להיות בכוס שלה.
"קולטון!" שמעתי את רוז ונאנחתי. "אין לי כוח," לחשתי לקים והיא דחפה אותי ממנה.
"נעשה את זה בפעם אחרת," מלמלה והתכסתה בשמיכה.
התלבשתי בבוקסר פעם נוספת והלכתי לכיוון הדלת.
פתחתי ובחנתי את רוז שעומדת עם קייד על ידיה ונראית זועפת. "אתה יודע שורוניקה ולארה לא מדברות בגללך?!"
"ורוניקה לא מדברת עם לארה בגלל שלארה מדברת עליי הרבה, זה לא אשמתי שהיא מדברת עליי. אין לי שליטה-"
"היא חושבת שאתם בני זוג!" רוז צעקה וקייד החל לבכות.
לקחתי אותו ממנה ונישקתי את מצחו. "מה קורה חבר קטן? למה אתה בוכה?" ליטפתי את הלחי השמנמנה שלו ונישקתי את מצחו. קים חייכה אליי וחייכתי אליה בחזרה.
ידעתי בדיוק מה עובר בראש הקטן שלה.
"אני ולארה חברים, רוז. מה הבעיה?"
"שאתה בן תשע עשרה והיא בת חמש!" גיחכתי והעברתי את ידי בשיערי. "בחייך, רוז, שנינו יודעים שאנחנו לא באמת ביחד. תירגעי. אני לא פדופיל מגעיל וסוטה כמו בעלך." מבטה הפך זועף והיא לקחה ממני את קייד.
"ביי, רוז." סגרתי את הדלת.
הלכתי בחזרה לחדר של קים. "את התחרמנת מזה," אמרתי ועליתי מעליה. "כן. אתה חתיך, ואתה טוב עם ילדים קטנים, ואתה פשוט.. מדהים." גיחכתי ונישקתי את הלחי שלה.
"את יותר.. את בן אדם מדהים, הבן אדם האהוב עליי בעולם." נישקתי את שפתיה וחייכתי.

——
שבת שלום אהובות🤍🫶🏻