אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 70

קולטון:

השיעור היה שיעור מעניין.. דנו על דברים מההיסטוריה ולבסוף זה הגיע למלחמת העולם השנייה. "אני חושבת שלחלק מיהודים מגיע לחיות ולחלק לא." מבטה ננעץ בקים והירח הקטן שלי התכווצה. בלעתי את רוקי ובחנתי את מיס ארזו. הבנו שהיא שונאת את קים, אבל היא אכזרית הרבה יותר מדי. "הזין שלך וקים חברים ממש טובים, הא?" שמעתי גיחוכים וממש השתדלתי לא להתפרץ ולירות לבת זונה בראש. "היא בטח זונה טובה אם היא הצליחה להזרים מישהי סקסי כמוך-"
"זה מספיק, מיס ארזו! את מרותקת, היום ומחר. תחכי לי ליד חדר המנהל." היא נעצה בי מבט נוקב ולקחה את התיק שלה.
היא הלכה לשם והלחשושים בכיתה גרמו לי להתעצבן. הטחתי את ידי בשולחן וכולם הסתובבו ונעצו בי מבט. פול עבר לשבת ליד קים ומולי. "אני רוצה שכל אחד יכתוב לי פסקה מפורטת על דעתו לגבי מלחמת העולם השנייה, את כל המידע שיש לכם אני רוצה עם מקורות. וכן, זה על ציון ויש לכם להגיש לי את זה עד מחר בסיום הלימודים." הם בחנו אותי והנהנו.
סימנתי לקים לבוא ויצאנו החוצה. "אני לא עושה את העבודה הזאת, קולט. מבחינתי תתן לי אפס." היא אמרה ותפסתי אותה. נישקתי אותה והיא נעצה בי מבט. "את חייבת לעשות את זה," לחשתי לה. "כואב לי." היא אמרה ונצמדה אליי. ליטפתי את ראשה.
נישקתי אותה על שפתיה והיא נאנחה. "אני אוהב אותך ואני אטפל בזונה הזאת, אני נשבע. אני אטפל בה, ואני מתכוון לטפל גם בגידאון היום." היא נעצה בי מבט והנהנה. "עכשיו תחזרי לכיתה," היא חזרה. סידרתי את המכנס שלי במטרה להסתיר את הזקפה שלי ונכנסתי בחזרה לכיתה. "מר מיילס? אפשר-"
"לא." אמרתי ונעצתי בה מבט. "אי אפשר עזרה, זו עבודה אישית על ידע כללי."
"אבל אנחנו אפילו לא אמורים ללמוד על זה, מר מיילס."
כן, בדרך כלל הם לא יודעים כלום על הדברים האלה.
הם אפילו לא יודעים כמה יהודים נרצחו במלחמת העולם השנייה. "תכתבי מה שאת יודעת." אמרתי והוצאתי את המבחנים מהתיק שלי.
זה היה מבחן קל, כך שאני מצפה שכולם יוציאו מאה.
התחלתי לבדוק את זה. כשהגעתי למבחן של קים התעקבתי עליו קצת, היו שם שתי שאלות שהיא כתבה בעיפרון.
הרמתי את מבטי אליה והיא בחנה את מה שאני עושה וחייכה חיוך מתוק.
בחנתי את מה שכתוב שם.
השאלה הראשונה הייתה שאלה אמריקאית, אתה אוהב אותי?
שאלה פשוטה שאני אפילו לא יכול לענות עליה בדף הזה מרוב שהיא תהיה ארוכה.
אני אוהב אותה הרבה יותר מדי. העברתי את ידי בשיערי ובחנתי את התשובות.
• כן.
• כן, הכי בעולם ירח שלי.
• כמובן ירח קטן. את שלי. אני אוהב אותך הכי בעולם.
• לא, אבל את שלי.
ידעתי מה השאלה ואני די בטוח שגם היא ידעה שאענה את התשובה השלישית.
השאלה השנייה הייתה שאלה פתוחה, למה אתה אוהב אותי?
גיחכתי והעברתי את ידי בשיערי. היא בהתה בי והשעינה את ראשה על היד שלה. חייכתי והתחלתי לכתוב.

אני אוהב אותך כי את היחידה שגורמת לי להרגיש טוב.
אני אוהב אותך כי יש לך את החיוך הכי יפה בעולם הזה.
אני אוהב אותך כי את אישה מדהימה.
אישה שגורמת ללב שלילבעור ולפעום בכל פעם שאני רואה אותך.
כי בכל פעם שאני מסתכל עלייך ורואה כמה חסרת ביטחון את, אני מרגיש צורך לתפוס אותך ולהסביר לך כמה יפה את, ואז את מחבקת אותי, חיוך אמיתי וחם שאני יכול לקבל רק ממך.
אני אוהב אותך כי את היחידה שמבינה אותי, היחידה שאני יודע להבין.
אני אוהב אותך כי את הפכת להיות המשפחה שלי, הבן אדם הכי קרוב אליי בחיים שלי.
אני אוהב אותך כי את הירח הקטן שלי.
כי את תמיד יודעת להרגיע אותי. את תמיד שם בשבילי. גורמת לי לחייך.
אני אוהב אותך בגלל מי שאת.
עם צלקות ובלי.. את אישה מדהימה.
האישיות שלך מדהימה אותי.
את חזקה כל כך שזה הדבר היחיד שאני מצליח לחשוב עליו כל יום.
האמת היא שאני לא מצליח להוציא אותך מהראש שלי מהיום הראשון שנפגשנו, שבעטת לי לביצים.. זה כאב כל כך, קים. אבל זה הגיע לי, הייתי מניאק ואף אחת אף פעם לא העזה לעשות את זה.
אני אוהב את האומץ שלך, אני אוהב את זה שהייתי הראשון שלך בהכל ואהיה גם האחרון כנראה.
בסופו של דבר, את הראשונה והאחרונה שאהבתי ככה. בצורה הזאת.
אני אוהב אותך כל כך הרבה.
קולטון.