פליסיטי
"וזה רחוב בורבון המפורסמם."
זאין החווה עם ידו הצידה, כאילו הוא מציג רכוש יקר ערך. כשפניתי בפניה לרחוב, נפגשתי עם כל האורות והמוזיקה החזקה שהיו יודועים עם רחוב בורבון. אפילו שהיה קפוא בחוץ, כל דלת וחלון בכל הברים היו פתוחות, ומוזיקה התנגנה בכל אחד מהברים.
זה היה כמעט מהפנט כשהתחלנו ללכת ברחוב. זה היה רק שבע וחצי בערב ואנשים נראו כבר "מעולפים", כמו שסיירה תאמר. זאין לא היה אפילו בתדהמה מכל דבר כאן, אבל אני מנחשת שבטח בכל הזמן שהוא גר כאן, הוא כבר התרגל להכל. כמה פעמים הארי החזיק בידי, מושך אותי אליו כשבחור שיכור עבר. הודתי לו בכל פעם מפני שאם הוא לא היה מזיז אותי מדרכו, הייתי נפגעת מהאנשים המטורפים האלה.
אני לא יכולה לומר אם הם היו מקומיים או תיירים. כולם נראו שהם מתנהגים באותה הדרך, והאנשים היחידים שעמדו בצדדים היו בעיקר נשים וגברים מבוגרים. היו כל כך הרבה צערות וצחקוקי שתויים שנשמעו מהברים שעברנו לידם, ואני לא החלטתי אם זה משהו שאני רציתי להתרחק ממנו או להסתכל.
עם כל השתויים הדוחים בצד, רחוב בורבון היה מדהים. הוא היה פשוט חי ומלא באנשים מגוונים. לא היה לילה עכשיו כי השמש הייתה עדיין בשמים, אבל היא כמעט שקעה והשמים התחילו להיות קצת שחורים. אני בטוחה שבלילה, המקום הזה יראה אפילו הרבה יותר מדהים. לכל בר, מועדון, מסעדה, וחנות יש שלטי ניאון מעל הדלת שנדלקים, חלק אפילו מאירים אורות בהירים. היו מנורות חג המולד שנתלו מבניין לבניין וחלק גם על מרפסות. רק האווירה הייתה מדהימה מידי כדי לתאר. לא איך אתאר את זה, זה לא יהיה אחד לאחד.
זה נראה שלזאין יש מוניטין כלשהו בעיר. זה לא היה מוניטין רע או משהו כזה. אני מתכוונת, איך מישהו נחמד כמוהו יכול להיות עם מוניטין רע? הוא היה מאוד נחמד וחברותי לכל מי שעבר ברחוב לידו; אתה לא יכול להכריח את עצמך לשנוא אותו. חלק מהאנשים שעבדו בברים צעקו אליו כשהוא עבר ליד, צועקים משהו וצוחקים איתו לפני שנפנפו לו לשלום וחזרו לעבודה. הוא ידע כל כך הרבה אנשים כאן, וזה נראה שאנשים רצו לדבר איתו ולהיות חברים שלו. אני לא מאשימה אותם, בכל מקרה. יש בו משהו שפשוט מושך אותך אליו. הוא בן אדם כל כך מרתק שאתה רק רוצה להכיר אותו יותר.
"אז איפה המקום שאנחנו הולכים אליו?" הארי שאל, מפנה את מבטו אל זאין. אחרי שהתקלחתי, שניהם שוחחו בחדר, וזה נראה שהם היו חברים המון זמן. הארי נראה כאילו הוא נהנה עם זאין ולא נראה שלא הרגיש בנוח.
"אה זה שני בניינים מסוף רחוב בורבון. אם מסתכלים על זה דרך מפה זה נראה כאילו זאת דרך מאוד ארוכה, אבל זה באמת כלום."
"זה בר?" שאלתי כשהמשכנו ללכת ברחוב.
"זה יותר כמו מועדון ג'אז," הוא אמר כשהוא הסתכל עליי. "בכל מקרה, יש שם בר אם את מעוניינת."
YOU ARE READING
Road Trip // Hebrew
Fanfiction“I may not have gone where I intended to go, but I think I have ended up where I needed to be.” - Douglas Adams all the rights are saved to- aquarliam **translated Fanfiction**
