הארי
אתה רוצה משהו?" פליסיטי שאלה אותי כשהיא יצאה מהרכב.
"מה את לוקחת?"
"אני לא יודעת. סודה? אולי קצת צ'יפס."
"ובכן אם את מציעה אז אני אקח מים ושקית עם האוראו הקטנים האלו."
"אוקי אני תכף אחזור."
עצרנו בתחנת הדלק בבלטימור. לא עזבנו עדיין כי רק הרגע סיימנו את ארוחת הצהריים. אני הגעתי לתחנת דלק כדי למלא את המיכל. לא הייתי לגמרי בטוח לאן אנחנו הולכים מכאן. לא היה לי שום רעיון בראש, ואני לא ממש ידעתי לאן אני רוצה ללכת. לא הייתי בטוח אם פליסיטי רוצה לנסוע ללוס אנג'לס, או שזה בסדר מבחינתה כל העיקופים האלו.
יכולתי לראות שהיא מתחילה להירגע יותר ופחות לדאוג לגבי הטיול. היא לא העלתה את הנושא של המסלול שלה, ואפילו עכשיו היא לא אמרה שום דבר לגבי המקום הבא שאליו נגיע.
הטלפון שלי רטט בכיס של הג'קט, ומאיזשהי סיבה חשבתי שזו פליסיטי. אבל אז הבנתי שאין לנו את המספרים אחד של השנייה, אז הייתי סקרן לדעת מי שלח לי הודעה.
היי מוזרי! מ'שלומך? לא דיברתי איתך הרבה זמן
חייכתי להודעה מהחברה הטובה שלי, לו טיסדייל. היא כל כך מדהימה, אני פשוט אוהב את האישה הזאת עד מוות. לא, אנחנו לא יוצאים או משהו. היא פשוט עזרה לי עם המון דברים, ואני צריך להיות אסיר תודה בשבילה. בכנות, אם היא לא הייתה, הייתי עדיין בבית חסר חיים ואידיוט כמו שהייתי פעם. אני עדיין אידיוט עכשיו, אבל לא כמו פעם.
אני בסדר! את? מה את עושה לאחרונה?
אני ממש בסדר. בדיוק סיימתי להעביר את כל הדברים לבית החדש. כדאי לך לבקר!
וזה היה כשידעתי לאן אנחנו הולכים עכשיו. אני מקווה שלפליסיטי לא יהיה אכפת.
איפה את גרה עכשיו? אני יכול להגיע היום
באמת? אני באטלנטה. בוא אלינו!
אני חושב שאני אבוא! זה מרחק די גדול מאיפה שאני עכשיו, אז תני לי עד סוף היום להגיע אלייך. אני אנסה להגיע לפני חצות
מדהים! טום ולוקס יהיו ישנים אבל אני אהיה ערה
מגניב! אז נתראה!
הכנסתי את הטלפון חזרה לכיס של הג'קט שלי כשפליסיטי הלכה לכיוון המכונית. היא החזיקה שקית פלסטיק בידה, מנדנדת אותה בזמן שהלכה. לראשונה מתוך כל הפעמים שראיתי אותה בטיול הזה, היא נראתה שמחה. באמת ובתמים שמחה. וזה שם חיוך על הפנים שלי.
אני לא יודע למה, אבל זה פשוט קרה. זה גרם לי לאושר לראות אותה מאושרת.
הדלק הפסיק את השאיבה, אז סגרתי אותו ונכנסתי לתוך הרכב. היא הביאה לי את השתייה שלי ואת האוראו לפני שסידרה את עצמה וחגרה את החגורה שלה. העיינים שלה היו מרוכזות בפתיחת המשקה שלה, ואני הרגשתי את עצמי בוהה בה. משהו בה גרם לי להרגיש משהו שלא הייתי רגיל אליו, וזה היה ממש מוזר בשבילי.
YOU ARE READING
Road Trip // Hebrew
Fanfiction“I may not have gone where I intended to go, but I think I have ended up where I needed to be.” - Douglas Adams all the rights are saved to- aquarliam **translated Fanfiction**
