הארי
עיניי באיטיות נפקחו, מסתכל על הכיוון שממנו כל הרעש הגיע. המשכתי לשמוע את הקולות הריצ'רץ' נפתח ונסגר, וגם רעשים של דשדוש מסביב וחיטוטים בתיקים. כשהעיניים שלי התרגלו לאור המעומעם שבחדר ולקרני האור שמציצות מבעד לווילונות, זיהיתי את פליסיטי עומדת מול המזוודה שלה.
היא לבשה מכנסיים לפני שהמשיכה לחטט בתיק שלה שוב, מוציאה סווטשירט באותו זמן. היה חור בבטן שלי בזמן שצפיתי בכל מה שקרה. היא באמת עוזבת אותי. היא באמת החליטה לקחת את הטיסה לקליפורניה.
אבל אני מנחש שאם זה מה שעושה אותה שמחה, אז אני לא הולך לעצור אותה.
מה אני אמור לעשות בלעדיה עכשיו? כן, אני יכול להמשיך ללכת לכל מקום שיכולתי ללכת אליו יחד איתה, אבל זה לא הולך להיות אותו דבר. זה לא יהיה כזה כיף. היא יכולה להיות ממש מציקה לפעמים, אבל אני באמת נהנתי להיות בחברתה.
פאק. אני באמת לא רוצה שהיא תעזוב.
אני מנחש שאם לא יהיה לי בכלל מה לעשות, אני כנראה אסע חזרה לנאשוויל ואשאר שם עם נייל לעוד כמה זמן. אני בטוח שהוא יכול להוציא את המחשבות שלי מכל החרא הזה. או שאני יכולה פשוט ללכת חזרה לאטלנטה כדי לדבר עם לו. אבל שום דבר מהאפשרויות האלו לא נשמע ממש מזמין, אז אני לא יודע מה אני יעשה.
בזמן שצפיתי בה לובשת זוג גרביים, שפשפתי את עיניי כדי להתעורר. היא לא ראתה או שמעה אותי זז, אז כשקמתי זה הבהיל אותה מעט.
"מה השעה עכשיו?"
היא הסתכלה מטה על הטלפון שלה אחרי שהחליקה על הגרב שלה, "אמ. 7:45."
"הו. אה, את רוצה הסעה לשדה תעופה?"
"לא."
"אני יכול להסיע אותך."
"לא, זה בסדר. אני לא צריכה שתסיע."
"הו, אה. מתי הטיסה?"
"בעוד קצת יותר משעתיים."
היא הלכה לעבר המיטה והחליקה לידי, מושכת את המצעים מעבר לכתפיים שלה. הבטתי בה בסקרנות כשהיא בהתה בי בחזרה. לא יכולתי לקרוא את הבעת הפנים שלה, אבל ניחשתי שיש משהו שהיא רוצה להגיד לי. העיניים שלה הביטו בי מהחזה החשוף שלי ועד הפנים שלי לפני שחיוך מאוד קטן הופיע על שפתייה.
"אני לא הולכת."
"לשדה תעופה?"
היא הנהנה בראשה מנגד לכרית שהיא נחה עליה. "מה גרם לך לשנות את דעתך?"
"אתה."
"אני? איך?" שאלתי, מסתובב אל הצד עם הפנים אליה.
"אתה אמרת לי לוודא שאני עושה כל מה שעושה אותי מאושרת. ללכת ללוס אנג'לס עכשיו לא יעשה את זה. אבל להישאר כאן איתך, יעשה אותי מאושרת."
आप पढ़ रहे हैं
Road Trip // Hebrew
फैनफिक्शन“I may not have gone where I intended to go, but I think I have ended up where I needed to be.” - Douglas Adams all the rights are saved to- aquarliam **translated Fanfiction**
