פליסיטי
"תלבשי את הג'קט שלך בחזרה."
"חכה רגע. אני מנסה לסדר את השרוולים."
"את רועדת."
"ברור שאני רועדת, הארי. מאוד קר בחוץ."
"זאת הנקודה שלי. הנה, קחי את הג'קט שלך ותלבשי אותו. אני לא אוהב לראות אותך ככה."
"אוקי, אמא ... אוו! בשביל מה זה היה?"
" אל תקראי לי אמא."
"אל תרביץ לי."
"אני לא ארביץ לך אם לא תקראי לי ככה."
"בסדר. חרא."
"מיץ מלפפון חמוץ."
הפסקתי ללכת ופשוט בהיתי בהארי, מנסה לעצור את הצחוק שאיים לצאת. הוא הסתובב והסתכל עליי, כמה צעדים לפני איפה שהייתי.
"מיץ מלפפון חמוץ?" צחקתי. "איזה סוג של ירידה זה 'מיץ מלפפון חמוץ'?"
הוא גלגל את עיניו אליי כשהוא שילב את ידיו על חזהו, "המיץ של המלפפון חמוץ דוחה. אף אחד לא אוהב מיץ של מלפפון חמוץ את מיץ מלפפון חמוץ; אז, אף אחד לא אוהב אותך."
"אני אוהבת את עצמי, וזה כל מה שחשוב. אז לירידה שלך אין שום משמעות."
"הוו, נהיית בעלת ביטחון, הא?"
נשפתי כשהתחלתי ללכת, עוברת בדיוק לידו, "שיהיה, נחיר שטיפה."
"מה זה לעזאזל נחיר שטיפה?" הוא החל לצחוק, לוקח כמה צעדים מהירים כדי להשיג אותי.
"אני לא יודעת, אבל זה די כיף לומר את זה."
הארי צחקק כשהוא כרך את ידו סביב כתפי, ואני יודעת שהוא בטח ניער את ראשו אליי.
אנחנו רק סיימנו לאכול ארוחת בוקר ביחד בדיינר קטן בהמשך הרחוב מהמלון שלנו. השוער בקבלה הציע לנו אותו, וזה באמת לא היה כזה גרוע. המקום היה מאוד חמוד וקטן, והלחם המטוגן שלי היה מעולה. הארי ואני ישבנו בתא באחוריי הדיינר, מה שהיה מאוד חכם כי היינו סוג של מאוד רועשים ומעצבנים עם כל הצחקוקים שלנו וההתבדחויות הידותיות. לשים אותו ליד הפינה היה כמעט כמו לשמור אותנו מבודדים מכל שאר הלקוחות. זה הרגיש כאילו היינו בהסגר מכל המבטים המעוצבנים שקיבלנו והמבט המחריד שהיה על הפרצוף של המלצרית שלנו. אני די הרגשתי רע בשביל מי שהיה סביבנו, אבל היה לי יותר מידי כיף בשביל שבאמת יהיה לי אכפת.
אז עכשיו אנחנו הולכים דרך שער הקשת. זה היה רק שני בניינים מהמלון, וכשראינו שהדיינר לא היה כזה רחוק משם, זאת לא הייתה הליכה כזאת ארוכה. זה כן היה מאוד קר, אבל אני התחלתי להתחמם ככול שהלכנו רחוק יותר.
כשהגענו לקשת, הארי ואני עמדנו שם ביראת כבוד מהגודל של זה. זה היה לגמרי ענק. מחלון החדר שלנו יכולנו לומר שזה היה גדול, אבל לעמוד מול זה גרם לזה להיראות פשוט ענק. הפלדת אל חלד של האנדרטה זרחה באור השמש, משקפת את האור החיצוני.
YOU ARE READING
Road Trip // Hebrew
Fanfiction“I may not have gone where I intended to go, but I think I have ended up where I needed to be.” - Douglas Adams all the rights are saved to- aquarliam **translated Fanfiction**
