פליסיטי
התעוררתי לבדי על המצעים, קבורה תחתיהם. אפילו לא שכבתי עליהם באופן מסודר. כל גופי היה פרוס בצורה מסובכת על המצעים, ואני הייתי סוג של עטופה בשמיכה. שני הכריות היו בשני צידיי, חצי תקועות מתחתי.
כשהתחלתי להתעורר לגמרי, יכולתי להרגיש את כאב הראש הפועם ולראות את אור השמש הבהיר שחדר דרך החלונות. לקח לי קצת זמן עד שהתחלתי לזוז וניסיתי לקום וללכת. יכולתי לשמוע שיחה קלושה לפני שנעצרה.
"בוקר טוב, היפייפיה הנרדמת."
הסתובבתי לעבר המטבח וראיתי את אנדי מסתכל עליי עם חיוך משועשע על פניו. שיערו היה לגמרי מבולגן, ולא יכולתי לדמיין כמה שיערו היה מובלגן אם הוא היה נשאר ארוך. זה נראה כאילו הוא עומד שם עירום מפני שהאי במטבח הסתיר אותו מהמותן ומטה, אבל כשהוא זז הצידה, יכולתי לראות שהוא לבש את אותם מכנסי הטרנינג השחורים מאתמול.
"המ, בוקר," אמרתי, קולי מלא בשינה. "מה הריח הזה?"
אנדי הלך לעברי לפני שהוא ישב בקצה המצעים, "אה ארוחת בוקר. או ארוחת צהריים, בהתחשב בכך שעכשיו כבר צהריים."
ניסיתי להתרומם, זזה קצת הצידה כשהרגשתי סחרחורת, "מה הכנת?"
"לא הכנתי כלום. הארי מבשל."
גבותיי התחברו למילותיו כשהסתובבתי וראיתי את הארי עומד ליד הכיריים. מה הקטע שלו להכין ארוחת בוקר אחרי כל לילה שאנחנו יוצאים? זה קטע מיוחד שלו או משהו? גלגלתי את אצבעותיי על הרקמות שלי בניסיון לשחרר את כאב הראש שתקף אותי כשאנדי שם את ידו על כתפי.
"קדימה, את צריכה משהו לשתות. את בטח מאוד מיובשת כרגע."
הוא עזר לי לקום, ולקחתי את השמיכה איתי, עוטפת אותה סביבי. ישבתי על אחד הכיסאות ליד האי והודתי לאנדי על הבקבוק שהביא לי.
"איפה מאז?" שאלתי, לא רואה אותו בקרבת מקום.
"הוא עדיין ישן," אנדי צחק כשהוא ניער את שיערו. "אבל אני בטוח שהוא יקום ברגע שהוא יריח את האוכל."
הסתכלתי על הארי, שגבו היה אליי, "מה אתה מכין?"
הוא הסתובב והחיוך הרך שהיה על פניו היה מספיק בשביל להצית את כל הרגשות האלה בתוכי. נזכרתי באתמול בלילה כשדחפתי את עצמי לתוכו בשביל לנשק אותו, מה שהפך להתמזמזות מספקת שלא רציתי להפסיק. מה לעזאזל לא בסדר איתי? אני אף פעם לא עשיתי משהו כזה. הייתי מאשימה את זה על כמות האלכוהול שצרכתי, אבל זה יהיה מטופש. רציתי לנשק אותו. רציתי להרגיש את המגע שלו. רציתי אותו. איך הוא גורם לי להרגיש בדרך הזאת? לא הרגשתי כך אף פעם לגבי אף אחד. אפילו לא לגבי החבר שלי.
אוי שיט. קולטון. אני לגמרי שכחתי שהוא קיים עד עכשיו, ואני-
רגע.
BINABASA MO ANG
Road Trip // Hebrew
Fanfiction“I may not have gone where I intended to go, but I think I have ended up where I needed to be.” - Douglas Adams all the rights are saved to- aquarliam **translated Fanfiction**
