הארי
"רגע, לעזאזל," נהמתי כשדלת חדר המלון נסגרה עליי. זה לא ממש עזר שהדלת הייתה כל כך כבדה ואני אחזתי בשני התיקים שלנו. טוב, התעקשתי לסחוב את התיק של פליסיטי, ככה שזאת הייתה הבעיה שלי. אבל הדלת המשיכה להיסגר עליי, פוגעת לי בכתף וגורמת לי למעוד מעט. "בייב, קצת עזרה."
פליסיטי הסתובבה והרימה את מבטה מהספרון שהיה על השולחן, "מצטערת, לא ידעתי שהדלת... היית צריך לתת לי לסחוב את התיק שלי. אמרתי לך שזה לא כל כך דחוף."
כשנכנסתי לחדר, היא סגרה את הדלת מאחורי, אומרת משהו שלא הקדשתי לו תשומת לב. הפלתי את התיקים והבטתי בחדר ששהינו בו לפני שהתחלתי לחקור.
"מה לעזאזל."
הדלת הראשית הובילה למסדרון קטן עם ציורים יפים שתלויים לאורך הקירות. המסדרון הוביל לסלון גדול בסופו, עם ספות ומסך טלוויזיה רחב. בפינה, עמד הדלפק, ביחד עם המיני בר, מכונת קפה, וסלסלה מלאה בחטיפים וממתקים. בצד השני של החדר, עמד שולחן גדול, מצויד בטלפון וכמה דפי מידע. היו שתי דלתות הזזה שהובילו לחדר השינה וחשפו מיטה ענקית. הייתי כמעט בטוח שיש עשר כריות שונות על המיטה. לא רציתי לדמיין איך זה היה לשכב על המיטה הזאת כי רק מלעמוד מולה, השמיכה נראתה נחמדה יותר מזאת שהייתה בבית של לו.
חדר הארונות היה גדול גם הוא, והטלוויזיה בחדר הזה הייתה גדולה יותר מהשנייה. בהמשך החדר היה את השירותים, שהיו גדולים מספיק בשביל שמישהו יגור שם. הדלפקים היו עשויים משיש גרניט מפואר, והכיור היה מעוצב בתור קערת זכוכית ענקית. באותו חדר, היו גם מקלחת, וגם אמבטיה ענקית. סתם לפרוטוקול, השירותים האלה התאימו לכל דבר בעל השם ענק, ולא יכולתי אפילו לעכל את העובדה שזה היה שלנו ללילה.
מזכיר לי לשלוח לאביה של פליסיטי הודעה נוספת. הסתובבתי כשפליסיטי הכניסה את התיק שלה לחדר, מרימה אותו על המיטה ונאנחת בתשישות. התיק שלה היה כבד בטירוף, אז אני לגמרי מבין למה היא התעייפה. היא הביטה סביב החדר לפני שנעצרה עליי.
"המקום הזה נחמד."
"ברור," אמרתי, עושה את דרכי אליה. חלפתי על פניה לחלון, מסיט את הווילונות ומביט בעיר. עכשיו שחשוך בחוץ, עורות העיר נוצצים. "החדר הזה נחמד מידי! איך אני אמור לפצות על זה? אבא שלך בטח בזבז על זה יותר כסף ממה שבזבזנו על כל הטיול עד עכשיו."
"אתה לא חייב לפצות על כלום, הארי. הוא אמר את זה בטלפון." "אני חייב, את צוחקת עליי?"
"לא, אתה לא."
"ברור שאני חייב."
"לא צריך לפצות על זה."
מסתובב, קימטתי את מצחי, "כן פליסיטי, אני חייב." היא נאנחה לפני שתפסה כרית מהמיטה וזרקה אותה עליי. התנועות שלה היו מהירות והכרית פגעה לי ישר בפרצוף. "אתה לא מפצה על כלום." "את לא עשית את זה עכשיו." אמרתי, מרים את הכרית מהרצפה.
YOU ARE READING
Road Trip // Hebrew
Fanfiction“I may not have gone where I intended to go, but I think I have ended up where I needed to be.” - Douglas Adams all the rights are saved to- aquarliam **translated Fanfiction**
