הארי
"פליסיטי? היי, תתעוררי."
בעדינות ניערתי את הכתף שלה, נזהר לא להפחיד אותה. היא הייתה מקופלת מתחת לשמיכה כשראשה נשען על דלת הרכב. היא נראתה כל כך יפה ושלווה, והרגשתי רע כשהערתי אותה.
גבותיה נצמדו עם כמעט קמט כשהיא באיטיות פקחה את עינייה. יכולתי לראות שהיא מנסה לזהות את סביבתה בזמן שהיא התיישבה זקוף, לבסוף מסתכלת עליי עם הבעת פנים מבולבלת.
"למה עצרנו?"
"הגענו לאוסטין."
היא הסתובבה והסתכלה מחוץ לחלון על כל המבנים שסובבים אותנו, "רגע, מה? חשבתי שאתה הולך להעיר אותי אחרי שעה."
"ובכן את נראית כל כך שלווה כשישנת. לא רציתי להפריע לך."
"יכולת להעיר אותי בכל מקרה," היא משכה את השמיכה הצידה והניחה אותה מאחורי המושב שלה. "מה השעה עכשיו?"
"כמעט חמש וחצי," שחררתי את חגורת הבטיחות שלי והוצאתי כובע גרב מהכיס של הג'קט שלי. "בואי נלך לסיבוב. אני בטוח שנוכל למצוא מקום להישאר בו או משהו."
"ולאכול. אני רעבה."
יצאנו מהרכב והתחלנו ללכת ברחוב לכיוון רוב המבנים. חשבתי שאנחנו איפשהו במרכז העיר, אבל לא הייתי ממש בטוח. היה מקום עם פיצה במעלה הרחוב מאיפה שהיינו בו, ופליסיטי גררה אותי לשם יחד איתה.
זה היה מקום קטן, אבל הפיצה הייתה מעולה. הם נתנו חתיכות עצומות, כמעט כמו פיצה בניו יורק, ואני צחקתי כשפליסיטי אכלה שתי חתיכות מבלי להסס. בכל זאת, אני אכלתי שלוש חתיכות, אז אני לא יכול להתלונן.
ישבנו בתוך המקום לכמה זמן, מנסים להחליט מה אנחנו הולכים לעשות להבא. לא יכולנו להסכים על שום דבר. היא רצתה ללכת החוצה ולהסתכל על כל החנויות לפני שהן נסגרות, ואני רציתי ללכת לסוג של בר כדי לשמוע מוזיקה חיה. אני מתכוון, העיר מוכרת בתור זירת מוזיקה, אז איזו דרך טובה יותר יש לבזבז את הזמן שלנו כאן מלבדוק את זה? זה רק נראה הגיוני. ולמה שהיא תרצה ללכת לקניות בכל מקרה? זה לא כאילו אין בכלל כאלו בניו יורק. בנות והקניות שלהן. מה זה נותן?
זה לא היה נראה כאילו היא מתייחסת לשיחה שלנו. זה היה כאילו הראש שלה במקום אחר, ואני יכולתי לראות את זה בדרך שבה עינייה נראו מרוחקות כל כמה זמן. אם הייתי מנחש, הייתי אומר שהיא חושבת על שיחת הטלפון הזאת שלה עם אמא שלה והעובדה שקולטון התקשר אליה.
באמת, מי לעזאזל עושה את זה? חברה שלו מנסה לנצל את החופשה שלה, והוא מחליט להתקשר לאמא שלה כדי לדבר איתה. איזה זבל. אני לא יודע איך היא מתמודדת איתו כל כך הרבה זמן. הוא כנראה ממש מסובב אותה על האצבע הקטנה שלו, גורם לה לעשות מה שהוא רוצה ומסכימה עם כל מה שהוא עושה. זה מגוחך. איזה סוג של מערכת יחסים זאת בכל מקרה? אני לא חושב שאתה יכול להחשיב את זה כמערכת יחסים. זה רחוב דו צדדי, לא חד סטרי. אף אחד לא אמר לפליסיטי את זה? איזה סוג של חברים יש לה אם אף אחד מהם לא גורם לפליסיטי לראות מה הולך?
CZYTASZ
Road Trip // Hebrew
Fanfiction“I may not have gone where I intended to go, but I think I have ended up where I needed to be.” - Douglas Adams all the rights are saved to- aquarliam **translated Fanfiction**
