פרק 22

1.4K 76 6
                                    

פליסיטי

הטלפון נדלק, מזמזם חזק באוזני. זה היה הצליל הקבוע והמעצבן הזה שפשוט לא יפסיק לא משנה כמה זמן הוא יצלצל. הרמתי את ראשי מהכרית, מנסה להעיר את עיניי כשהסתגלתי לחושך בחדר. היה משקל כבד על בטני שקבע אותי למיטה. כשהתחלתי לראות דברים יותר בבירור, הבנתי שזה היה ראש של מישהו.

הארי ישן עליי, משתמש בבטן שלי ככרית. ידו הייתה כרוכה סביב מותני, והגוף שלו נח לידי. הוא נראה כל כך שליו וישן בקלות. לא רציתי להעיר אותו, אני לא בטוחה איך הוא לא התעורר מהטלפון, אבל הייתי חייבת להזיז אותו כדי להגיע אליו.

באיטיות ובזהירות עשיתי את דרכי לשולי המיטה, מוודאת שאני לא מעירה אותו. הוא התנער בשנתו לפני שלחץ את מותני קצת יותר, מקמט את גבותיו ומשפשף את ראשו בבטני. כשהגעתי לטלפון, החזקתי אותו והרמתי אותו, שמה אותו באוזני.

"אהמ, הלו?"

"שלום, גברתי. זאת שיחת ההשכמה שהזמנת לשש בבוקר."

"הו, נכון. אה, תודה."

החזרתי את הטלפון למקומו לפני שנשכבתי בחזרה על הכרית. בלעתי נשימה עמוקה ופיהקתי, מנסה להעיר את עצמי. ידי בעדינות נחה על צד ראשו של הארי, בזהירות מברישה את עצם הלחי שלו עם אגודלי. עורו היה כל כך רך, ולא יכולתי להפסיק לעשות זאת עד שהוא פתח את עיניו.

"פליסיטי?"

"כן?"

"את הכרית הכי טובה שאני מכיר."

"תודה?"

הוא צחקק, סוגר את עיניו כשהוא התגלגל לצד, "מה השעה? אני לא זוכר שנרדמת."

"עכשיו שש בבוקר. אתה נרדמת לפני שסיימתי להתקלח."

"הו. אוקיי."

"אנחנו צריכים לקום ולהתחיל לנסוע."

הארי גנח, עוטף את ידו סביבי שוב ושם את ראשו על חזהי, "לא, בבקשה. אני רוצה פשוט להישאר כאן ככה."

"אבל אנחנו צריכים להגיע לניו אורלינס. אם נעזוב בשבע, נוכל לעצור בסביבות תשע לארוחה וגז, ובטח לעשות עוד עצירה לפני שנגיע לשם. אנחנו בטח נהיה שם בסביבות חמש וחצי או משהו כזה, מה שיתן לנו-"

הוא לקח את ידו ושמו את אצבעותיו על שפתיי, משתיק אותי באמצע המשפט כשהוא עשה הס.

"תפסיקי לדבר."

אני הזזתי את ידו מפי וקמטתי את מצחי, "למה? אני רק-"

"תכננת מראש," הוא קטע אותי. "את עושה את הדבר הזה שוב. זה שאת מתחילה לתכנן דברים ומנסה לשלוט במצב."

"לא אני לא."

הארי עשה קול מוזר שנשמע ערבוב של לגלוג וצחוק. הוא התיישב, לוחץ על אפי עם קצות אצבעותיו, "הו, פליסיטי. את כל כך מתעלמת. זה מה שאת בעצם נהגת לעשות." הוא ניער את ראשו והעביר את ידו בשיערו כשהוא קם מהמיטה, "אבל בגלל שאת רוצה לעזוב כבר, אני אתארגן לעזיבה."

Road Trip // HebrewМесто, где живут истории. Откройте их для себя