הארי
"אז איפה אני פוגש את הבחורה הזאת?" שאלתי את לואי בטלפון.
התכוונתי לנסוע לקליפורניה בכמה חודשים האחרונים, אבל אני אף פעם לא מצאתי דרך להגיע לשם. טוב באמת, אני אף פעם לא השגתי מספיק כסף להגיע לשם. כל פעם שהייתי מקבל משכורת או כסף נוסף, בזבזתי אותו בדרך כלשהי. אני אחד מהאנשים הבזבזניים. אני בזבזתי אותו על דברים טיפשיים, כמו אלכוהול (שלואי השיג בשבילי), כניסה למעודונים, אולי אוכל, לא משנה. אני לא כל כך טוב בלחסוך כסף. אבל עוד הפעם, אני לא טוב בשום דבר. אז זה לא משנה כלכך, זה נוסף על הנקודה.
אני תמיד חלמתי להגיע לקליפורניה. אני כבר עייף מהעיר הזאת, אני תקוע עם אותם אנשים וחיֵי יום-יום יקרים. כן, אני יודע שקליפורניה הרבה יותר יקרה, אבל לפחות האנשים שם רגועים וננוחים. זה שינוי של מקום, וזה מה שאני רוצה. חוץ מזה, אחותי גרה שם. לא ראיתי אותה כבר שנתיים, וזה יהיה נחמד לבקר אותה. אני אמרתי לכולם שזאת הסיבה שאני מחכה לנסוע לשם, אבל אני רק רציתי לצאת כבר מהחור הזה.
אז כשלואי התקשר אליי בשביל לומר שחברה של אחותו נוסעת לשם בעוד יומיים, אני קפצתי על ההזדמנות. מה שבאמת מוזר, אני לא היססתי כשהסכמתי.
בטח, יומיים היו מועד קצר של זמן בשביל לארוז ולהיות מוכן לנסיעה, אבל אני רגיל לזה. זה מה שאני עושה. אני חי חיים ספונטניים. לא חוקים, לא תוכניות עתידיות, רק לחיות את הרגע. זה מה שהיה יפה בכל זה. אף פעם לא ידעתי מה בא או מה קורה, אבל אני כן ידעתי שזה הופך את החיים ליותר מרגשים ומהנים. לפעמים דברים לא מקובלים עולים והם לא לטובתי שלי, אבל אתם יודעים מה, אני מתגבר על זה. פשוט וקל.
"אני חושב שסיירה אמרה לפגוש אותה בדיינר אחד בהמשך הרחוב ממך. אתה יודע, האחד שפתוח 24/7," לואי השיב.
"אוקי. מה השם שלה?"
"פליסיטי אולסן."
אני יצאתי מהבניין שלי עם התיק הגדול והעמוס שלי על כתפי. הלכתי במהירות ברחוב לחניון שבו הרכב שלי היה. התיק הזה היה כבד לסחיבה, אז אני הולך לזרוק אותו למכונית שלי לפני שאכיר את הבחורה. אני מקווה שהיא מורשה לנהוג במכונית, ואני מקווה שהיא לא תתווכח איתי על זה.
"היא שווה?"
המילים יצאו מפי בלי שחשבתי על זה. זה היה קטע שלי לשאול את זה. זה לא יכאב לדעת. אני סוג של רוצה לדעת אם אני הולך לטייל עם בחורה יפה או לא. תתבעו אותי.
"אה," לואי התחיל, לגמרי מהסס. "כן היא לגמרי שווה."
שמעתי אותו מנמיך את קולו בסוף המשפט וצחקתי, "אחותך נמצאת לידך?"
"כן," הוא נאנח. "היא רק הגיעה הביתה."
"הכל טוב, אני אדבר איתך אחר כך. אני בדיינר."
YOU ARE READING
Road Trip // Hebrew
Fanfiction“I may not have gone where I intended to go, but I think I have ended up where I needed to be.” - Douglas Adams all the rights are saved to- aquarliam **translated Fanfiction**
