כשפתחתי את עיניי, יכולתי באיטיות להבחין בדמות עומדת מולי. האור מהשמש הזורחת מאחוריה, הפכה את פניה להיות לגמרי חשוכות. פזלתי עם עיניי ושפשפתי אותם לפני שהתאמתי אותם לסביבתי.
"פליסיטי."
הדמות קראה בשמי אבל התעלמתי ממנה. הרגשתי יד דוחפת את הכתף שלי לפני שקולה נשמע שוב.
"פליסיטי, קומי. אני רעבה. בואי נלך לקחת משהו לאכול."
כשעיניי לגמרי התרגלו לאור, הסתכלתי על הדמות מולי.
"סיירה, מה השעה עכשיו?"
"תשע בבוקר."
"תשע? איך את ערה בכלל? הלכת לישון לפני חמש שעות. את לא עייפה או חווה האנגראובר או משהו?"
"כן, אבל אני רוצה אוכל. בואי נלך."
נאנחתי, התגלגלתי והתיישבתי ישר. זה מוקדם מידי בשביל לעשות דבר כזה, במיוחד אחרי אתמול בלילה.
עכשיו כשמבחני הסיום שלי נגמרו, קיוויתי להישאר לישון עוד חמש שעות לפחות. המחצית הזאת הייתה לחוצה עם כל השיעורים שהיו לי והעבודה שהייתי צריכה לסיים. לא היו לי בכלל חיי חברה במהלך השנה. אף כי, פעם בכמה זמן סיירה הייתה מנסה לגרור אותי החוצה לאנשהו וזה תמיד נגמר כמו לילה שעבר. אני לא יודעת למה המשכתי לצאת כשאני ידעתי איך זה ייגמר. אולי זה היה בשביל לרצות את סיירה. מי יודע?
אחרי שהחלפתי את הבגדים שלי ולבשתי משקפי שמש כהות, עקבתי אחרי סיירה אל מחוץ לחדר. לגור בניו יורק בשביל הלימודים היה בהחלט מדהים. האווירה בכל מקום שאליו הלכנו הייתה מצויינת, וסגנון החיים היה שונה מכל האחרות. תמיד היה מה לעשות או לאן ללכת. אם אתה מוצא את עצמך משועמם בעיר, אז אתה עושה משהו לא נכון.
סיירה ואני עשינו את דרכנו דרך כמה רחובות עד שהגענו לבית קפה קטן. שתינו והזמנו משהו לאכול לפני שהתיישבנו, כאב הראש שלנו עדיין קיים.
"אז מתי את הולכת הביתה?" היא שאלה אותי אחרי שלקחה ביס באוכל שלה.
דחפתי כמה פיסות שיער אל מאחורי האוזן שלי כשמשכתי בכתפיי, "כנראה לא בחופשה הזאת."
"מה זאת אומרת? את לא תלכי הביתה?"
"ובכן אני דיברתי עם קולטון, והוא אמר שהוא לא יוכל ללכת הביתה החופשה הזאת. אז אני חשבתי שאני אלך לבקר אותו."
"את תבזבזי יותר מידי כסף, פליסיטי. הוא בקליפורניה! את מבינה כמה כסף יעלו לך כרטיסי טיסה לשם? למה שתלכי לשם בכל מקרה?"
גלגלתי את עיניי אליה ונאנחתי, "בגלל שהוא לא יכול להגיע לכאן. אז אני אלך לשם. הוא נשאר שם לחופשה ואני יוכל לראות אותו. אני בטוחה שהוא ישמח לגבי זה."
סיירה הפסיקה לאכול והניחה את האוכל שלה בחזרה לצלחת, "את יודעת, את עושה יותר מידי בשבילו. אני מבינה שאתם ביחד למשך שנים, אבל הוא לא עושה משהו בשבילך כמו שאת עושה בשבילו. אם זה היה הפוך, אין מצב שהוא היה נוסע ברחבי הארץ בשביל לראות אותך בחופש אם הוא יכל לנסוע דרך של 30 דקות למשפחה שלו."
ESTÁS LEYENDO
Road Trip // Hebrew
Fanfic“I may not have gone where I intended to go, but I think I have ended up where I needed to be.” - Douglas Adams all the rights are saved to- aquarliam **translated Fanfiction**
