הארי
האקווריום היה מדהים. אני לא יודע אם אהבתי אותו יותר מהאחד בבלטימור, אבל זה מסובך לדרג את כרישי הלוויתנים. אני מתכוון, באמת. כרישי לוויתנים! מתי אי פעם יוצא לך לראות כריש לוויתן? אף פעם! אלא אם כן אתה בא לאקווריום. זה היה כל כך מגניב.
אני באמת נהניתי וגם לוקס. היא הייתה שמחה כל פעם שהיא ראתה משהו שתפס את עינייה, והיא ממש התרגשה וניסתה לקפוץ מעלה ומטה. הו, ילדים קטנים. לפעמיים הם ממש כיפיים. במיוחד הקטנה הזאת.
פליסיטי הייתה שקטה מידי אחרי הביקור באקווריום. לא הייתי בטוח למה, ורציתי לשאול אותה. אבל כל פעם שהתקרבתי, היא נראתה עסוקה בטלפון שלה, וזה גרוע. אני לא אהבתי שהיא מתעלמת ממני. אני לא יודע אם היא באמת מתעלמת ממני, אבל אני בטוח מרגיש כך.
ארבעתנו הלכנו למוזיאון הקוקה קולה אחרי האקווריום בגלל שזה היה בדיוק מול האקווריום. זה בהחלט לא היה כיף כמו הדגים. אם להיות כנה, אני מצאתי את כל המקום הזה משעמם. הדבר היחידי שהיה כיף ומעניין היה לטעום את כל סוגי המשקאות של קוקה קולה מכל העולם. אפילו אז, פליסיטי נראתה לא מתעניינת בזה בכלל. זה די הפריע לי. לא הייתי בטוח אם עשיתי משהו לא נכון או שפשוט יש לה יום רע היום, אבל משהו בי רצה לגרום לה להיות שמחה. אפילו קניתי לה סוויטשירט מחנות המתנות, רק כדי לראות אם זה יעודד אותה, אבל היא רק חייכה והודתה לי.
לא אהבתי שום דבר מזה. בדרך כלל משהו כזה לא היה מפריע לי. אם מישהי כעסה עליי אז אוקיי, שיהיה. אבל עם פליסיטי, אני לא רציתי אותה כועסת. אני אפילו לא ידעתי למה הרגשתי ככה. אולי זה בגלל שאני צריך לבלות איתה את כל הדרך במכונית הקטנה שלי כשאנחנו ניסע. אנחנו לא רוצים שזה יהיה מוזר בנינו. אני לא יכול אפילו לדמיין כמה מביך זה יהיה אם זה יהיה ככה בנסיעה.
כשחזרנו לביתה של לו, טום היה שם. הוא פגש אותי עם חיבוק מהיר לפני שהצגתי אותו לפליסיטי. היא התנהגה שמחה יותר כשהיא אמרה היי ואת כל שאר הדברים הרגילים של היכרויות. טום אמר לנו שהוא הולך להכין ברבקיו הלילה, אבל הוא צריך ללכת לחנות קודם. אמרתי ללו שזה בסדר להשאיר את לוקס כאן איתי כדי שהיא תוכל ללכת עם טום לחנות. לוקס בכל מקרה נרדמה, אז אני באמת לא אצטרך לשמור עליה אלא אם כן היא תתעורר פתאום. כששניהם עזבו, זה היה רק פליסיטי ואני. ולוקס הישנה.
רצתי למעלה במדרגות לחדר שבו אני ופליסיטי היינו, מוצא אותה נחה במיטה עם הטלפון שלה בידייה. היא אפילו לא ראתה אותי כשנכנסתי לחדר עד שהתחלתי לדבר.
"אמ, הי."
היא סובבה את ראשה כדי להסתכל עליי לפני שהסתכל הצידה, "הי."
"את בסדר?" שאלתי בזמן שהתיישבתי באיטיות על קצה המיטה.
"יאפ, אני בסדר." יכולתי לשמוע את ההיסוס בקולה כשהיא דיברה. זה היה כמעט לא אפשרי להבחנה, אבל אני יכולתי לספר שהיא לא 'בסדר' רק על ידי הסתכלות עליה.
YOU ARE READING
Road Trip // Hebrew
Fanfiction“I may not have gone where I intended to go, but I think I have ended up where I needed to be.” - Douglas Adams all the rights are saved to- aquarliam **translated Fanfiction**
