פרק 37

1.4K 106 11
                                    

הארי

"אוקיי, ובכן מה עם זאת?" הרמתי שמלה שחשבתי שלא הייתה כל כך נוראית, אבל לפי המבט על פניה של פליסיטי, אני טעיתי לגמרי. 

היא נערה את ראשה וצחקה, "לא, תודה לך." 

"מה הבעיה בה?" שאלתי, מזעיף את פניי כשהחזרתי אותו למתלה. "זה לא מכוער."

"הארי, זה כתום. אני נראת נורא בכתום," היא הסתובבה כדי להסתכל עליי, מרימה שמלה אדומה. "מה עם זאת?"

משכתי בכתפיי כשבחנתי את השמלה, "אני אהבתי יותר את הכתומה."

פליסיטי צחקה כשהיא שמה את הבגדים בחזרה והלכה לכיוון התכשיטים, "מה העניין הזה איתך ועם מציאת כל דבר כתום?" 

"אמרתי לך, זה הצבע האהוב עליי. זה כאילו אני שקוע בזה. אני מתוך הרגל לוקח כל דבר שהוא כתום."

"אז זה הכובע גרב האהוב עלייך?" היא שאלה, מצביעה על ראשי. 

כשעברתי ליד המראה, הבטתי במהירות בעצמי, וכמובן שחבשתי כובע גרב כתום, "כן הייתי אומר. זה נראה טוב עליי לא? זה צבע נהדר."

פליסיטי גילגלה את עינייה כשהיא צחקה, "אל תתלהב מהצבע כל כך, זה לא כל כך נהדר."

"תסלחי לי," עשיתי כאילו נפגעתי. את האמת, הייתי קצת פגוע, אז זה עבד לי. "זה נפלא."

"מה ששט על הסירה שלך, הארי," היא הלכה לכיוון קצה אחר של החנות והתחילה לחפש בין כל הקולבים. 

אני לא באמת יודע מה היה כל כך מיוחד בבוטיק קטן כמו האחד שהיינו בו. תמיד יש להם את הבגדים הכי משונים לנשים, כמו הקישוטים המוזרים האלה על כל השמלות ופפיונים על כל מוזר בנראה. מי אוהב דברים כאלו? הייתי אומר שזה מראה מגוחך, ואני לא יודע מה גורם לנשים להיכנס לחנויות האלו. אבל שוב, אני זכר שיודע כלום על אופנה, והדברים האלה יכולים להיות "טרנדיים" או משהו כזה. 

עשינו קניות למשך שעה או יותר, ופליסיטי עדיין לא מצאה משהו ש'תפס את עינייה'. אני לא יודע אפילו מה היא מחפשת. אני ניסיתי לעזור לה בכל דרך אפשרית שיכולתי, אז כשהיא הסתכלה על חולצות, ניסיתי למצוא חולצה. יכולתי לראות את המוכרים בחנויות מסתכלים עליי וצוחקים, כנראה על כמה חסר מושג נראתי בחנויות שלהם. זה הרבה יותר מסובך לנסות לעזור למישהו לחפש משהו כשאתה אפילו לא יודע מה הם מחפשים. 

הטעם שלי באופנה היה לגמרי לא כמו של פליסיטי כי היא צחקה על כל דבר שבחרתי. זה היה סוג של מעצבן בהתחלה כשהיא זרקה כל מה שהרמתי, אבל זה היה שווה את זה לשמוע את הצחוק שלה ולראות את החיוך הזה שלה. אז המשכתי לבחור דברים, נהיה יותר ויותר מגוחך בכל בחירה. אני באמת נהנתי מזה. זה סוג של הפך למשחק ששחקתי בעצמי, רואה אם אני אוכל למצוא את הבגדים הכי מכוערים שיש. הייתה חולצה אחת שהרמתי שהייתה לה פרח עצום ומכוער בחלק הקדמי שלה, ואני באמת שאלתי את עצמי מי יקנה דבר כזה. פליסיטי אמרה דברים כתגובה על הבחירות שלי, ואני לא יכולתי להתאפק וצחקתי עליה. 

Road Trip // HebrewWhere stories live. Discover now