פליסיטי
"אז כמה זמן אתה גר כאן?" שאלתי את מאז כשעלינו במדרגות בבנין הדירות שלו.
הארי הסיע את שלושתינו לדירה שלו, מה שלא היה רחוק בכלל. זאת הייתה נסיעה מאוד צפופה מפני שאני לא חושבת שהמכונית שלו מיועדת ליותר משני אנשים, אבל איכשהו הצלחנו להידחס לתוך המכונית הקטנה. הבניין כל כך יפה; הוא נראה כמעט כמו אתר נופש. השקפתי על נהר הקולורדו, וזה היה מראה מדהים. כל דבר כאן נראה כל כך חדש, ורק רציתי להגיע ולנגוע בכל דבר.
היה משהו במאז שנראה לי כל כך מוכר, ולא הצלחתי לשים על זה את האצבע. אני יודעת שכעובדה אני והוא אף פעם לא נפגשנו עד היום, אבל אני גם יודעת שראיתי אותו איפשהו לפני. או שאולי טעיתי, והיה לו רק פרצוף דומה למישהו אחר שפגשתי. אני לא יודעת, אבל זה הולך להציק לי כל הזמן.
"שנתיים, משהו כזה," מאז ענה כשהוא קפץ על קבוצת מדרגות. "חבר שלי ליאם, האחד שהציג אותי לפני הארי, הוא החליט שהוא רוצה לעבור מערבה. היה לו חלום כזה על לפתוח מועדון או משהו כזה, ובעצם, אני חושב שהוא עשה בדיוק את זה. ממה ששמעתי, זה מאוד מצליח לו, גם. בכל מקרה, הוא עבר לשם. לא רציתי לעבור כל כך מערבה, אבל אני כן רציתי לצאת מניו יורק. השותף לחדר שלי בא אליי פעם אחת ואמר 'בוא נעבור לטקסס, לשינוי מקום.' אז אני רק זרמתי איתו והסכמתי לבוא, ועכשיו הנה אנחנו."
הארי ואני עקבנו אחריו למסדרון מחדר המדרגות. החזקתי את הדלת לשניהם מכיוון שלמאז היה את המגש עם הפיצה והארי התעקש לסחוב את שני התיקים שלנו. הלכנו במסדרון, ואני באיטיות נסחבתי מאחור אחרי שהסתכלתי על כל הציורי אומנות המגניבים שעל הקירות.
"אני מכיר את השותף שלך?" הארי שאל בסקרנות.
"לא, אחי. אני לא חושב שאתה כן. הוא אף פעם לא היה כשהייתה עם ליאם ואיתי. אבל הוא מגניב, אני נשבע."
הגענו לדלת, ומאז הוציא מפתח מהכיס שלו, שם אותו בחור. הוא סובב אותו הצידה ובעט בדלת שתפתח עם רגלו, מורה לנו להיכנס. פנים החדר היה כל כך נחמד, לא משהו שציפיתי משני בחורים שגרים כאן. המטבח הוא החדר הראשון שנכנסנו אליו, והוא היה ענק. הוא היה עם אי ענקי ודלפק גרניט נחמד. הארונות היו עשויים מעץ כהה, והיה מקרר מפלדת אל-חלד ענק. הספות בסלון היו מוקמות בשלמות עם כריות זרוקות ושטיח מעוטר שהשלים את החדר. אפילו הווילונות שהיו בדלתות המרפסת הוא יותר יפים מאיזשהן ווילונות שאי פעם היו לי. אני לא יכולה להאמין שהמקום המעוצב הזה שייך לשני בחורים צעירים.
"היי יו, מאנדי! תביא את התחת שלך לפה!" מאז קרא, נראה כלאף אחד. הוא הסתובב להארי והצביע על הספה, "אתה יכול להניח את התיקים האלה שם לבנתיים."
הארי הלך וזרק את התיקים על הרצפה לפני שחזר למטבח ובמבוכה ישב על כיסא בר ליד הדלפק. מאז הניח את מגש הפיצה על דלפק המטבח ולקח פרוסה.
YOU ARE READING
Road Trip // Hebrew
Fanfiction“I may not have gone where I intended to go, but I think I have ended up where I needed to be.” - Douglas Adams all the rights are saved to- aquarliam **translated Fanfiction**
