הטלפון שלי רטט מעל שולחן העץ, גורם לו לעשות קולות חזקים ומוזרים. כל האנשים מסביבי הסתכלו עליי, נותנים לי את המבט הכי מלוכלך שלהם.
אני לגמרי הבנתי למה מסתכלים עליי ככה. אני מתכוונת, כולנו בספריה, והפלאפון שלי מפיק קולות זמזום מעצבנים. מושכת את הפלאפון שלי, העברתי את האצבע על המסך וגרמתי לקולי להיות כקול לחישה.
"אמ, הלו?"
"פליסיטי אחי, איפה את? זה כאילו נעלמת אחרי ארוחת הבוקר." החברה הכי טובה שלי, סיירה, שאלה.
"אני בספריה, אז אני לא ממש אמורה לדבר בטלפון."
"הו, שתקי למה את נמצאת שם? אני אפילו לא יודעת איפה זה נמצא. איפה זה?"
הקול שלה היה חזק ומלא מרץ, כמו האישיות שלה.
"אוקיי בואי נראה.. הממ. השבוע זה שבוע המבחנים הסופיים, ויש לי מבחן הערב בשבע. אני צריכה ללמוד. ואיך את לא יודעת איפה הספרייה של בית-הספר?"
"כי אנשי מסיבות, כמוני, אפילו לא הולכים לשם," יכולתי לראות אותה מנענעת בראשה לשלילה. "לומדת ולומדת! זה מה שאת עושה כל הזמן! בכיוון של, כל יום, כל דקה. את לא מתעייפת מזה?"
גלגלתי את עיניי. היא הייתה ההפך המושלם ממני. ואני אהיה כנה, אני אפילו לא מבינה איך נהיינו חברות בכלל. אני באמת לא יכולה לעמוד בטירוף שלה לפעמים, ואני יודעת שהיא לא יכולה להתמודד עם היצר שלי לשלוט בכל דבר. איכשהו אנחנו עובדות ביחד, וזאת תעלומה בעצמה.
סיירה אהבה לצאת למסיבות ולהכיר אנשים חדשים, בזמן שאני נשארת בחדרי ורואה סרט בלילה. לעיתים נדירות אני יוצאת איתה בלילה, וזה תמיד היה יותר מידי בשבילי. אני לא שתיינת טובה כמוה, אני אוהבת להיות בשליטה על דברים, כולל המודעות שלי. וגם, לימודים באים לפני כל דבר אחר, אז זה יותר חשוב ללמוד מאשר לצאת למסיבות.
"אני צריכה לקבל מאיות בכל המקצועות שלי. ההורים שלי יהרגו אותי אם לא."
סיירה נאנחה בקו השני של הטלפון, "את לומדת כדי להצליח במקצועות בשבילך או בשביל ההורים שלך?"
"אה, שניהם?"
איזה סוג שאלה זאת הייתה? כמובן שאני לומדת כדי להצליח במקצועות בשביל עצמי. לעבור אותם כדי שההורים שלי יראו רק בא יחד עם זה. נכון?
"אוקיי, מה שתגידי. אחרי המבחן סיום שלך אנחנו יורדות לעיר, ואנחנו הולכות להשתכר."
"אני לא יודעת אם זה רעיון טוב. אנחנו יכולות להיתפס מפני שאנחנו לא בנות 21 עדיין ו-"
"אלוהים, פליסיטי! אולי פשוט תרגעי לפעם אחת?!" סיירה קטעה אותי. "אני עושה את זה כל הזמן. את לא צריכה תעודת זהות מזויפת, את יכולה להשתמש בשלי. אנחנו הולכות ליהנות. את הולכת ליהנות. בלי דאגות בכלל. רק לילה אחד של להשתכר קצת. זה לא כל כך קשה, אני מבטיחה לך. בכל מקרה, את בחיים לא תעשי את זה."
YOU ARE READING
Road Trip // Hebrew
Fanfiction“I may not have gone where I intended to go, but I think I have ended up where I needed to be.” - Douglas Adams all the rights are saved to- aquarliam **translated Fanfiction**
