זיכרון ילדות

פרק 57

ישבתי בסלון וצפיתי בטלוויזיה, אחרי מקלחת רעננה, תוך כדי שאני אוכלת פסטה ברוטב שמנת בקערה קטנה. שילבתי את רגליי אחת בשנייה בישיבה מזרחית. הערב ירד לו, קים וג'יימס הלכו מזמן אחרי שגרמנו להם ללכת. קאי ישב על כיסא לצד שולחן האוכל ועבד, תוך כדי שהוא שותה כוס תה שהכנתי לו מקודם. אחד הרגעים שאני אוהבת, זה לצפות בקאי עובד. כל פעם הוא מתרכז במה שהוא עושה, מתרכז בצורה סקסית בטירוף. הוא לבש חולצה קצרה שחורה וטרנינג שחור. החולצה השחורה נצמדה אל גופו והדגישה את השרירים שלו. ניסיתי להתרכז בסדרה שראיתי בטלוויזיה, אך כל פעם סובבתי את ראשי אליו, כשאני מביטה בו באהבה. נעצתי בפסטה את המזלג והכנסתי אותו לפי לאחר מכן. "תראי את המקום הזה, רגע." קאי פנה אליי והסיח את דעתי מהטלוויזיה. הוא לקח את המחשב שאיתו עבד וניגש אליי, מתיישב לצידי על הספה. הוא הרים את רגליו והניח אותם על השולחן. הוא ליפף את ידו סביב ראש והניח את המחשב על רגליו. "מה את חושבת?" הוא שאל בעודו מראה לי תמונות של אולם אירועים לחתונות. אזור החופה היה מעוטר בצמחים ופרחים, כששביל שמואר באורות מוביל אל מקום החופה. "חשבתי שאתה עובד." השבתי בעודי בוחנת את התמונות היפות של אולם האירועים שהראה לי. קאי גיחך בעודו עונה לי. "עבדתי. עשיתי הפסקה בשביל לחפש לנו אולם," הפנתי לעברו את ראשי, מסתכלת על עיניו היפות.
"אז מה את אומרת?" הוא הוסיף במהרה.
"מאוד יפה." השבתי עודי נועצת שוב את המזלג בפסטה והפנתי אותו לכיוון קאי, שהכניס את המזלג ישירות אל פיו.

"את אוהבת?" קאי שאל והחל לשחק בשיערי. "כן. המקום נראה שליו ובהחלט יפייפה." השבתי ואכלתי עוד מהפסטה. הוא המשיך לשחק בשיערי באיטיות כשהוא נושם עמוק לתוך גופו את ריח שיערי. הריח האהוב עליו. "אני אדבר איתם מחר, אבדוק תאריכים פנויים." הוא אמר והשחיל נשיקה על לחי. הוא תפס בידו השנייה את המזלג ונעץ בפסטה. הוא הכניס את הפסטה לתוך פי, מיד לאחר מכן נועץ בעוד חתיכה ומכניס אותה לתוך פיו. "מצידי להתחתן איתך כאן ועכשיו בסלון." הוא אמר וגרר ממני גיחוך. נזכרתי באותו יום שהוא הציע לי נישואין על הגג של בית החולים. "הפעם אני רוצה חתונה מושקעת," אמרתי והתחלתי לצחוק מהזיכרון שצץ לראשי. "אני רוצה שמלת כלה ולא פיגמה." המשכתי לצחוק בקולי קולות. קאי נאנח והתחיל לצחוק גם. "לא תשכחי לי בחיים שהצעתי לך בבית החולים?" הוא שאל והניח את המחשב על השולחן, כשהוא מוריד לרצפה את רגליו. "מי עושה את זה?" שאלתי תוך כדי צחוקי. "אני מקורי," הוא השיב ולקח מידי את הצלחת, מניח אותה על השולחן לצד המחשב. "מקורי?" חזרתי על דבריו והגברתי את צחוקי. קאי תפס בידי וקירב אותי אליו, כשהוא מתחיל לדגדג אותי. פאק לא. אני רגישה לדגדוגים. "אני תמיד מקורי." הוא השיב והחל לדגדג אותי חזק יותר. פצחתי בצחוק מתגלגל ונשכבתי על הספה, כשקאי מטפס מעליי. לא הצלחתי לנשום עקב הדגדוגים שלו. צחוקי נשמע בכל רחבי הבית ואפילו אולי מבחוץ. צחקתי כל כך חזק.