~ פרק 6 ~

524 37 10
                                    

״בית המשפט קורא לסדר!״ הפטיש של גריי ננעץ בעוצמה לתוך העץ של השולחן שלו, אני בדיוק נכנסת דרך הדלת הצדדית של בית המשפט, קול עקביי נשמע מצויין אחרי הפקודה של גריי.
אני רואה את חליפת בית הסוהר של לואי - סביבו שלושה שוטרים שמכתרים מעליו, ועוד שניים שמחכים בדלתות הגדולות של בית המשפט. אני רואה את מרשי יושב בצד ומחכה לי בחיוך לחוץ, אני ניגשת אליו ומהנהנת פעם אחת לפני שמתיישבת בכיסא מעור שלי.
״אנחנו כאן כדי להמשיך את המשפט של לואי גרינברג, המואשם לפי הראיות שנתן טרייס - מרשה של סילבה - בהטרדה מינית, אונס, רצח, החזקת רכוש לא חוקי, ותחרויות סוסים הכוללות התעללות בבע״ח״ אומר גריי.
אני זוקפת את ראשי ומכינה את עצמי להילחם עוד טיפה היום - לנסות להוציא ממנו משהו.
״אדון אטיאס,״ גריי פונה לעורך הדין של לואי, ״עצרנו את המשפט הקודם כי טענת שגברת סילבה מזלזלת בכבוד מרשך, יש לך הזדמנות להאיר את עינינו ולהוכיח את חפותו לפני שישלח למעצר.״ מבשר לו גריי.
אטיאס נעמד על רגליו באיטיות, בולע את רוקו ויוצא ממקומו, מתהלך מולי בביטחון וראש מורם כאילו תפס אותי בפשע.
״גברת סילבה טענה במשפט הקודם כי מרשי - לואי גרינברג, חתם על חוזה לסימום סוסים כדי שירוצו במרוצים ויזכו בכסף.״ מספר לאנשים שיושבים בצדדים ומהנהנים לו נמרצות - כותבים את מילותיו בתוך המחברות שלהם. ״הבעיה היא שבזמן שמירוצי הסוסים הללו התרחשו, מרשי טוען שהוא היה במועדון פינתי בעיר, ביחד עם גברת סילבה.״

השתנקויות נשמעות, הזמן כאילו עוצר לרגע וליבם של כולם נדום בזיעזוע מטלטל. עיניהם חוקרות ומכווצת, מביטות בי במבט שמזעזע את גופי באלימות. ליבי פועם במהירות, זיעה קרה מטפסת על מצחי ואני מותחת מעט את צווארי בלחץ.

אני מבינה את הטעות. אני חייבת לצאת מזה. שכבתי איתו - אם יגלו את זה יחשבו שיש לי מניע נגדו ולכן אני מנסה להכניס אותו לכלא... הלקוח שלי יהיה כועס והכל יפול על המוניטין שלי.

ואני אוהבת את המוניטין שלי. סבא שלי אוהב אותו, זה מחזיק אותו חי.

״התנגדות.״ אני מרימה את ידי מעלה וצועקת. כל המבטים מסתכלים עליי אך אני שומרת על מבט רגוע ואדיש כמו תמיד.
״אדון אטיאס שב בבקשה, אמרת את דבריך.״ גריי פוקד על אטיאס שממהר לציית ולהתיישב ליד לואי.
אני נעמדת על רגליי ויוצאת ממקומי, מתהלכת מול פניו של אטיאס בראש זקוף. אני מעבירה את ידי בעדינות על החליפה השחורה שצמודה לגופי, ומתחילה לדבר, ״בערב שבו פגשתי את לואי יצאתי לחגוג עם חברות, הן מודעות לעובדה שהלכתי עם בחור זר כדי לחגוג את הניצחון בתיק, ולכן, אין שום הוכחה שאני ולואי גרינברג - הנאשם, משתפים פעולה בתחרויות סוסים שלא ידעתי על קיומם.״ אני אומרת.
״זה שלא ידעת לא משנה כלום, את פגשת אותו וזה כבר אומר שהוא ואת ביחד בעסק הזה, אם יש עסק כזה.״ מתפרץ לדבריי בגסות.
״שב בשקט אדון אטיאס! אין לך את רשות הדיבור!״ צועק גריי ואטיאס משתתק במהירות כמו חייל.

היכון הכן צאWhere stories live. Discover now