ממליצה לכן לקרוא את הפרק בישיבה, לתת לו רגע שקט ולעצור קצת את היום שלכן בשבילו. זה פרק משמעותי, עבדתי עליו כבר כמה ימים בשביל שיהיה הכי טוב שאפשר.
שימו לב - יש טריגרים מסויימים אבל אני לא רוצה לספיילר לכן... אם אתן ממש דואגות תשלחו לי הודעה בפרטי ואני אזהיר אתכן לבד.
הכי חשוב - תהנו מזה, קחו את הזמן ותקראו לאט. ❤️❤️
*
הסדנא שקלואי אירגנה לי עם המשטרה נמשכה שעות, המחברת חתכת לי את האצבע והפצע הציק לי. לא הקשבתי בכלל... כשאמרו לכתוב בהיתי במסך הנמוך מהגובה של הכיסאות בכנס כמו סתומה.
ראיתי בראשי רק את רוס. רוס פצוע, רוס בתא המעצר, רוס במצב שצריך עזרה, ואני לא יכולה לעזור לו. הרגשתי חרא.
בחזי המועקה הזאת, המועקה שהייתה לי אז, שרדפה אותי שנים על גבי שנים, רדפה אחרי כמו ליצן בסיוטים ובסרטים, לא הניחה לי עד הרגע שלמדתי להרפות אותה, יותר נכון הוכרחתי להרפות אותה,
לשחרר אותה ממני.
׳נדחפתי פנימה בין האנשים, הרמתי את ידיי מעלה, וזרקתי את ראשי לאחור כשחיוך גדול ומשוחרר עלה על שפתיי המבריקות מגלוס.
שיחררתי את גופי, קפצתי בין האנשים ולראשונה מזו חודשים - שיחררתי את המשרד שלי, את העבודה, את הדאגות שיושבות לי על הווריד ומפריעות לי לנשום.
שיחררתי את המועקה בחזי.׳
המועקה חזרה ובגדול, יושבת בליבי כמו מליוני סכינים מציקים וחדים.
אני הולכת ברחוב בצעדים חסרי כוחות, מלאת יאוש וחרטה. נעלמת בין האנשים אך זוהרת עם שיערי הבלונדיני-בהיר שמפוזר על גבי עד למותניי. חליפתי הלבנה יושבת על גופי במדויק, על כפות רגליי נעלתי מגפיים שחורים מעור שמגיע עד לברך, מכסה אותי במראה אפלולי ועם זאת קורן.
משהו קשיח כמו אבן ויציב כמו עץ נתקע בי בכוח אלים שהרעיד את כתפי - גופי עף לאחור בעוצמה כשאני פולטת קול צווחה. התחת שלי מתנגש ברצפה כשידי מונחות לצדדים, נפצעות ונשרטוט מעט מהמדרכה. אני מרימה את מבטי הזועם מעלה וליבי נדום -
הפה שלי נפער בהלם מלא פחד ועיניי נפערות באימה. אני מרגישה שכל גופי רוטט באלימות מהפחד, בחילה עולה בגרוני כשאני קולטת שהתנגשתי בכתף רחבה, מקועקעת ומלאת עוצמה.
אני רוצה לברוח פתאום, לקחת את רגליי ולרוץ הכי רחוק שאני יכולה.
אין מקרה יותר גרוע מזה, אין צרה גדולה יותר מזה.
מה עוד יכול לקרות לי?
״מה לעזאזל..?״ אני לוחשת בהלם, מרגישה את המתח באוויר בעקבות הפחד שלי ומעבירה את כף ידי מול פניי כאילו אני הוזה.
הלוואי שאני הוזה.
בבקשה —- אלוהים, בבקשה שאני הוזה—!!!
אני לוקחת נשימה עמוקה ונושפת באיטיות. כפות ידיי שורפות ומלאות שיפשופים כואבים, התחת שלי קיבל מכה כל כך חזקה שאפילו הגב כואב לי.
תהיי סילבה, תרגעי ותהיי מקצועית...
״אתה שוב?״ אני מחזירה אליו מבט זועף וקשוח, מתרוממם על רגליי הכואבות והשורפות.
YOU ARE READING
היכון הכן צא
Mystery / Thriller**הושלם** מקום 1# ב-love ״אף אחד לא יקבל אותנו, זה יגמר רע. אתה רוצה להרוס את הקשר שלך עם המשפחה?״ האם כולם יכולים פשוט לעזוב את האהוב עליהם מכל? כנראה שלפעמים כן. כשריילי סילבה, עורכת דין בניו יורק - פוגשת את השוטר רוס וולטר - העובד ביחידת לוחמה...
