היכון הכן צא

~ פרק 51 ~

ברגע שאנחנו מגיעים לרכב רוס ממהר לחגור אותי, לסגור את הדלת, לעקוף את הרכב ולהתיישב במושב הנהג בנפילה מטלטלת. הוא נוסע אחורה בשביל האפר בחריקה רעשנית וצורמת כשידו מסובבת את ההגה בחדות ובנסיעה מהירה ומבהילה אנחנו מגיעים לכביש מהיר וטסים על הזפת.
השמיים נוצצים בכוכבים הירח העגול והגדול מאיר על עורי, הכביש מלא במכוניות והשעה בלוח הרכב היא 22:00.
פי פעור ועיניי מנצנצות בשוק של חיי. "מה קרה פה עכשיו?" אני שואלת בקול דורש ומבולבל. הוא לא אמר ש-
"באמת חשבת שאני אזיין אותך ברכב שלי, ריילי?" הוא מרים גבה, נראה משועשע מכל העניין בעודו פונה בצומת ריקה. כף ידו הגברית עם השעון הכסוף נראית כל-כך סקסית ומושכת כשהוא מסובב את ההגה בתנועה גברית מסחררת.
אני לגמרי חרמנית, אין ספק.
"לא........כן, נראה לי... אהמ... למה לא?" אני ממלמלת מילים לא מובנות בעליל ומתבוננת בפרופיל פניו. תחת אור הירח הוא נראה עוד יותר ממכר, גברי ומושך מאי פעם. אני נושכת את שפתי התחתונה בפיתוי בלתי נמנע ודוחקת את גבי למושב הכיסא כדי לעצור את עצמי מלקפוץ עליו עכשיו.
"כי זה דפוק, אני רוצה יותר מרק ברכב, את ראויה ליותר מרק זיון מהיר ברכב... למה את לא מעריכה את עצמך?" שואל בקול נוקשה, אצבעותיו לופתות את ההגה בחוזקה ועורו כמעט מלבין תחת האחיזה הקשה.
"אני מעריכה... מי אמר שאני לא?" אני כמעט תוקפת, קולי עולה למגננה. אני מעריכה את עצמי הכי בעולם, אני חושבת.
״את לא מעריכה. למה חשבת שאני אעשה את זה איתך ברכב?"
"כי זה מה שאמרת!" אני מתפרצת ומעיפה את ידי באוויר באגרסיביות.
שתיקה נופלת בינינו לרגע. ליבי מתכווץ.
לא... רציתי שזה יהיה ערב טוב, אולי התנגדתי אבל היה לי כיף בזמן המועט הזה. נהנתי, לא התכוונתי להתפרץ.
"יכול להיות שהייתי טיפה פזיז, בסדר? הייתי צריך להסביר לך טוב יותר מה אני עושה... אבל את היית אמורה לומר לי שאת לא רוצה סקס באוטו שלי, לא אמרת כלום למרות שחשבת ככה."
"מה רע בסקס ברכב, רוס?" אני מכווצת את גבותיי בבלבול ומעבירה את ידיי בשיערי, נושמת עמוק ונרגעת.
אני זוכרת עוד שהוא היה בשוק לגבי הסקס במחזור כשהוא הביא לי את הזקט שלו ועזר לי... עכשיו זה הופך לי את הבטן לחשוב שהוא עזר לי ככה בעבר. הוא בקושי הכיר אותי.
"זה מזלזל ומהיר, משהו שעושים עם מישהי שבאה והולכת. לא מישהי שאני מתכנן איתה משהו ארוך ומשמעותי." אומר בקול סמכותי.
ליבי מדלג על פעימה.
מישהי שאני מתכנן איתה משהו ארוך ומשמעותי? מה זה אומר בכלל?
הרכב נכנס לתוך חניון מתחת למלון ׳TBA Time Square'. המלון גבוה מאוד, אורות אדומים מאירים את האותיות של שם המלון ומקרינים אור על פניו של רוס כשהרכב יורד מתחת למלון.
"אה..." זה כל מה שאני מצליחה לומר לו, פי מתייבש לחלוטין וידיי לופתות את מכנסי בתחושת לחץ לא מוסברת.
רוס מעביר הילוך באגרסיביות, מתבונן לאחור ומניח את ידו על משענת ראשי כדי לחנות.
אני משתתקת אפילו יותר, בוהה בפניו הנמצאות בדיוק מול פניי אך רחוקות כל-כך.
האוויר מרגיש צפוף יותר, כאילו שמו בינינו חוט בלתי נראה שאנחנו רק מקצרים עם כל צעד.
הוא מרים את האמברקס אבל לא נסוג - ידו שעל המשענת עוברת לצד השני של המשענת כשהוא רוכן אליי עם ראשו, ידו השנייה מוצאת את סנטרי והוא זוקף את ראשי אליו.
אני ממצמצת אליו, עיני הכחולות גדולות כמו עגל כשאני בוחנת את כל הנחישות והאהבה האסורה שבוערת עמוק בנפשו.
"הבנת אותי? הבנת למה היית אמורה לדבר איתי לפני שהובלתי אותך לרכב שלי מההתחלה?" לוחש מול פניי בטווח אפס.
העולם שלי מתמלא רק בו, בכל גופו הרחב לבוש בחליפה שמדגישה את מתארי גופו המפלצתי.
אני מורידה מבט ישירות לשפתיו המפתות, לא עומד בזה עוד.
הריח של הרכב שלו בצירוף הבושם הגברי וריחו הטבעי משגעים את כל החושים שלי, גורמים לי לאבד כיוון.
"אתה סותם ת׳פה מתישהו, רוס? תנשק אותי ושתוק." אמרתי בקשיחות ותפסתי את פניו באומץ, שתי כפות ידיי מושכות אותו ישירות אליי.
היה לי קשה לגרור את כולו אליי, אבל הרמתי את פניי והצמדתי את שפתיי לשלו כשעיניי פקוחות - מביטות לתוך עיניו הירוקות והיפהפיות כל-כך שזה כואב לי בכל הגוף עכשיו. נישקתי אותו עם כל האהבה באותו רגע כשעיניי מסתכלות לתוך עיניו ברכות שלא הראתי לאף גבר מעולם.