היכון הכן צא

פרק 17 - רוס:

אם אהבתן את הסיפור שלי ואת צורת הכתיבה אני אשמח שתפיצו אותו לעוד בנות שאתן מכירות באפליקציה❤️❤️
שבוע טוב😁

*

אנחנו עולים במעלית בדממה, השקט בנינו מתקבל בברכה ואפילו הקלה.
ריילי נשענת על הברזל הקר ואני נשען על המראה - מתבונן בשפתיה העבות והמבריקות מליפ גלוס שהיא מורחת ממש עכשיו במשיכות איטיות וכמעט מייסרות תחת מבטי המתבונן בה.
כשהיא מסיימת היא סוגרת את הבקבוקון, שמה בתיק ומעבירה את שפתיה אחת על השניה בחיכוך - תנועה נורמאלית לחלוטין אבל גורמת לי לרצות לעוט עליה כמו צייד.
ליבי מתחיל לפעום בחזי בקצב מבלבל, טיפה לא סדיר. אני מנער את הצמידים בידיים שלי במעט לחץ, מנסה לשמור על רוגע כשהיא עושה בדיוק מה שמפריע לי - שמה את האצבע בצד שפתיה ומנקה טיפה צד שכנראה נמרח.
בא לי להכניס את הלשון שלי לתוך הפה שלך, ללקק את כל השפתון שימרח על כל מסביב השפתיים שלך כמו פאקינג תאונה וכולם ידעו שאת שלי -
אבל לא. כי אי אפשר, כי את לא שלי.
אני בולע את רוקי ומסיט מבט בדיוק כשפעמון המעלית נשמע והדלת נפתחת - מגלה לנו מסדרון עם ריחות של בית חולים.
ריילי יוצאת החוצה ראשונה, זוקפת את סנטרה כמו מלכה מהאגדות, מהסיפורים שמדהימים את כל הקוראים. היא לובשת חצאית מיני בצבע אדום בורדו עם דוגמת פסים דקים לבנים עליה, חולצת בטן לבנה ושיערה הבלונדיני אסוף עם קליפס חום בהיר.
היא פשוט יפייפיה.
כל צעד שלה מהפנט כל גבר שעובר, אפילו כל אישה. הריח העדין של הבושם שלה גם כן משאיר שובל אחריה, גורם לאנשים להביט בה בשאלות מתלהבות וסקרניות, אך כשרואים את פני עורכת הדין שלה, נסוגים.
אנחנו מגיעים לאחד החדרים - חדר רחב בצורה מרובעת, מעוצב בצורה של דירה - יש כיור ממש ליד מעגל הכיסאות עם ספה לבנה צמודה לקיר ממול. הרצפה הלבנה שהייתה במסדרון הופכת לפרקט עץ בייתי.
אנחנו צועדים פנימה ביחד עם עוד אנשים, איש שמן עם כרס גדולה שעל פניו מבט זועף, הוא מעביר את ידו על הקרחת שלו בזעם כשמתיישב על אחד הכיסאות - וכמוהו עוד אנשים זועפים שלא רוצים להיות כאן באמת.
הקירות בצבעי כחול עם כל מיני עיצובי עץ שונים וציורי ציפורים. נותנים תחושה של חמימות ביחד עם ריח של בית חולים מלא אקונומיקה.

זה נראה כמו מעגל תמיכה לגמילה מסמים,
מה אנחנו עושים פה?

אני רוכן לאוזנה של ריילי, כמעט מניח את ראשי על כתפה וקולט איך היא קופאת, מפסיקה לנשום לרגע קטן כשחזה נתקע מהקרבה הפתאומית. אני מריח את הריח העדין והמתוק שלה ולוקח אותו לאפי בחטף. ״רוצה להסביר את עצמך?״
ריילי בולעת את רוקה ומרימה את פניה לעברי, מחייכת חיוך תמים וקטן, ״אני לא אוהבת להרוס הפתעות.״ קורצת.
אני מעביר את מבטי מעיניה הכחולות כמו שני יהלומים גדולים ומושחזים, עובר אל שפתיה הנוצצות במבט איטי ומטמטם, כמעט מייסר.
ראשה נוגע בשרירי בטני בגלל הגובה. היא לא גבוה מספיק... אבל אני יכול פשוט להוריד את כל הגוף שלי ולקחת אותה אליי, להרים את הגוף הקטן והנשי שלה על הגוף הקשיח שלי ולהרגיש אותה מתענגת עליי בכל דרך שאבחר -