היכון הכן צא

~ פרק 32 ~

״סוף סוף! לא ראיתי את הילדה שלי מלא זמן!!! ריילי בואי להגיד לי שלום, עכשיו!״ קולו של אבא נשמע, מצמרר את כל גופי וגורם לי להזדקף ולפעור עיניים בבהלה. השתנקתי וחזי נתקע בלחץ עם כל האוויר כשהסתכלתי על עיניו הירוקות של רוס, כל כך שלוות כאילו כלום לא קרה, אבל בין כל הרוגע ראיתי את ההנאה שהוא שואב מהעובדה שאני יושבת עליו - מוחצת אותו יותר ויותר בין רגליי בגלל הפחד.
התחלתי להתפתל על גופו בהבעה מפוחדת וניסיתי להיחלץ מאחיזתו על מותניי, אבל הוא קיבע אותי למקומי והביט לתוך עיניי מטווח אפס במבט מרושע ומשועשע כמו השטן. תפסתי את כתפיו וניערתי אותו, ״תן. לי. לקום—!!״ זעקתי והמשכתי לנסות לקום ממנו.
אין מצב שאני נותנת לאבא לדעת שהרגע נישקתי את רוס או שרוס נישק אותי - לא משנה, זה אסור ככה או ככה... שיט שיט שיט.
לפתע - אחיזתו של רוס התהדקה בעדינות, הוא הפסיק את גופי מלנוע בתנועה אחת חדה וראשו נחת על צווארי בנפילה רכה, שמעתי אותו מסניף את הריח שלי לאפו בשאיפה מהירה.
פאק, לעזאזל.
הלב שלי החסיר פעימה, או קיבל מליוני פעימות - כי זה הרגיש מלא משמעות שלא אמורה להיות... באיטיות רבה הוא מרים אותי מעל גופו, מושיב אותי על הכיסא שלצידו כשאני כולי פרועה - שיערי הבלונדיני מפוזר ומבולגן בגלל הנשיקה, ושפתיי מעקצצות בתחושת שפתיו על שפתיי. בלעתי את רוקי וצפיתי בעיניו סורקות אותי בשניות האחרונות שנשארו לנו לפני שאבא יתפוס אותי בקטע אינטימי עם מישהו שכנראה גידל בעבר.
אין לי מושג איך הוא לא צעק לנו כבר להתרחק, אבל אני בכלל לא רואה אותו פה - סימן שהוא מחכה לי בדלת...
במקום שרוס יברח ויכחיש את זה שהוא הרגע החדיר את הפאקינג לשון שלו לתוך הפה שלי, הושיב אותי עליו ונגע בי - הוא לוקח את הזמן, מורח אותו להנאתו ורוכן מעליי. הוא מסדר את החולצה שעלתה לי טיפה מעל הבטן, מחזיר הכל למקום כשאצבעותיו מרחפות מעל עורי המצומרר. המבט שחלקנו העביר המון מילים, בעיקר ׳מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?!׳ מהצד שלי, אבל הוא העביר לי ׳אני אגע בך כמה זמן שאני רוצה ואף אחד לא יעצור אותי.׳
כן, בראש שלי זה נשמע טוב כי אין מצב שזה מה שהוא חושב.
הוא לא היה צריך לסדר את הבגדים שלי, אבל זה נראה כאילו הוא רצה לקבל עוד הזדמנות אחרונה להעביר עליי את ידיו.
כף ידו עולה מגופי, נצמדת ללחיי כשאני ממצמצת אליו בבלבול. חיוך משועשע עולה על שפתיו, חושף גומה בצד הימני של פניו. אגודלו מחליק בצד שפתיי ומנגב את השפתון שנמרח ויצא מגבולותיו. אני פולטת נשימה שורקת וחסרת שליטה וכמעט זורקת את גופי ללהבות של המתח בינינו.
הוא עושה לי בכוונה?
״מה אתה חושב שאתה עושה?!״ אני גוערת בו בלחש, אני כל כך המומה ממנו - שאני כמעט מוקסמת ומהופנטת למגע כף ידו.
״ריילי! בואי להגיד שלום לזקן שלך!!״ קולו של אבא זועק מהדלת נשמע שוב גבוה יותר. למה הוא לא פשוט נכנס?
״מה שאני רוצה.״ רוס משיב לשאלתי בגסות והתרסה, מסתכל על גופי פעם אחרונה בבחינה ומחזיר לי מבט חד לפני ש מזדקף ומתרחק ממני.
הלב שלי פועם בחוזקה, הולם באוזניי.
הרגשתי כאילו עשיתי משהו לא בסדר כשהוא זה שבכלל עשה את הטעות... וזה רק גרם לי לרצות לעשות את זה שוב.
לנשק אותו שוב.
להרגיש את השפתיים החמות שלו תחת שפתיי ולהכניס את לשוני לפיו ברעב חסר גבולות. כל הנשיקה הייתה טעימה קטנה מכל מה שאסור, הטעם הגברי והממכר שעבר ממנו אליי היה כמו תזכורת לגבול שחצינו, גבול שאי אפשר לחזור ממנו אחורה.
אני לא רציתי אפילו לעצור את הנשיקה הזאת, היא הייתה כל כך טובה שהוא היה צריך לקרוע אותי ממנו בכוח. התנפלתי עליו בכל הכוח שלי אחרי שהרגשתי אותו על שפתיי, טעמתי את הטעם הגברי והרגשתי את שריריו המדהימים תחת גופי ותחת כפות ידיי המשוטטות על כתפיו.
פאקינג אהבתי את זה - אז אני לא רוצה לחזור אחורה. הרגשתי כל כך חזקה, עוצמתית, ונחשקת מולו. הבטחתי לעצמי שאני אעשה את זה שוב.