[ אותו יום, יום שבת, שעה: 11:32 ]
שניהם יצאו מחדר המקלחת אחרי שהיא סידרה שם. הוא התיישב על המיטה הגדולה והיא נשארה לעמוד, היא לא ידעה מה לעשות עם עצמה. למה הוא לא הולך? למה הוא נשאר כאן? היא שאלה את עצמה.
הוא הודה לה פעם נוספת על זה שעזרה לו. היא הנהנה והשפילה מבט. פתאום היא חשה במבוכה. היא לא מבינה למה היא עזרה לבן אדם כמוהו. עברו רק ארבעה ימים מאז שהיא ראתה את הרצח של ג'יימי. זה עדיין לא יוצא לה מהראש והמחשבה שהוא חלק מזה ושהיא עזרה לו עכשיו מחליאה אותה. היא מאוכזבת מעצמה.
"א-אתה לא צריך ללכת?" היא שאלה כמעט בלחש.
"לאן יש לי ללכת?" הוא ענה בשאלה. היא הרימה את עיניה אליו וראתה שהוא מסתכל עליה, מטה את ראשו טיפה הצידה ובוחן את פנייה.
"ל-למי שנמצא למטה." היא גמגמה.
"הם לא צריכים אותי עכשיו." הוא ענה וחייך בממזריות. "את רוצה שאלך?"
היא לא ענתה והסיטה מבט ממנו. הוא צחק. "לפני כמה דקות לא היית כזאת מובכת סמנתה."
"אל תקרא לי סמנתה." היא אמרה בטון נוקשה. "אני לא אוהבת את זה."
"זה השם שלך." הוא אמר וכיווץ את גבותיו מעט. "אני אקרא לך בשם שלך."
"קוראים לי סאם." היא אמרה.
"לא. השם שלך זה סמנתה. זה שחברים שלך קוראים לך ככה לא אומר שזה באמת השם שלך." הוא נשמע טיפה מעוצבן. היא לא הבינה על מה הוא מתעצבן, היא צריכה להתעצבן. היא לא אוהבת את השם שלה, היא אוהבת את הקיצור שלה.
"מתי אני אוכל ללכת הביתה?" היא שאלה בכעס.
"אף פעם."
היא פערה את עיניה. הוא צחק. "סתם, אני סתם מתעסק איתך עכשיו." הוא שוב צחק. היא כיווצה את גבותיה בכעס. "אי אפשר לרדת למטה עכשיו וזה גם יכול לקחת כמה שעות." הוא אמר. היא הנידה בראשה.
"אני לא נשארת כאן כמה שעות, לא." היא אמרה ובלעה את רוקה, מנידה בראשה. "אני הולכת." היא הסתובבה והתקדמה אל הדלת. תוך רגע דילן קם מהמיטה, מיהר לעקוף אותה ולחסום לה את הדרך.
"את לא הולכת לשום מקום." פתאום הוא לא נראה משועשע כל כך. הוא נראה רציני מאוד. "אם תעשי לי בעיות אני אקשור אותך ככה שאפילו לא תוכלי לזוז מילימטר." קולו מאיים, הוא רציני. היא פערה את עיניה.
"לא אכפת לי." היא אמרה בטון גבוה. "אני רוצה ללכת!"
"תנסי אותי סמנתה." הוא הזהיר.
היא הסתכלה לו בעיניים במשך כמה שניות ארוכות לפני שדיברה. "בסדר." היא אמרה. הוא הידק את לסתו ולא אמר מילה, הוא חיכה שהיא תתרחק מהדלת. היא נשמה עמוק והתרחקה, מסתובבת ככה שהיא עם הגב אליו.
YOU ARE READING
Horror Show
General Fictionמופע אימים, קראו לזה ככה. לא הרבה היו הולכים אבל תמיד היו אומרים את אותו הדבר, מופע אימים. לא כולם שמעו על זה או יודעים מה זה, האמת, כמעט אף אחד לא יודע מה זה. אין מצב שמישהו שלא שייך לעולם התחתון ידע על הקיום של זה. אם המשטרה תדע על זה כולם יכולים...
