Horror Show

36

[ חמישה ימים אחר כך, יום שלישי, שעה: 14:14 ]

אחרי הימים שבילתה עם כל אחד מהם, בשבוע שעבר, יום אחד עם אדם ויום אחד עם דילן היא ביקשה מהם קצת זמן לחשוב והם כיבדו אותה עד עכשיו. הם לא שלחו לה הודעות ולא התקשרו והיא גם לא שלחה או התקשרה אליהם. לא שהיא צריכה זמן, היא בחרה כבר ממזמן.

היא מרגישה רע. היא מרגישה ממש רע. היא שאלה את עצמה מיליון פעם איך היא הגיעה למצב הזה? היא מרגישה שזה לא מגיע לה. למה הם בכלל נלחמים על זה? היא רק סאם, רק נערה פשוטה היא לא משהו מיוחד, אז למה?

היא היום אמרה שהיא תודיע להם, היום בערב היא תחכה להם באזור של מופע האימים. אין לה מושג למה דווקא שם היא רוצה לעשות את זה אבל היא בחרה לעשות את זה שם וזה מה שיקרה הערב. גם המקום של מופע האימים קרוב לבית שלה. היא תוכל לחזור ברגל, היא לא תצטרך להסתמך עליהם, על מונית או על אוטובוס. זה לא שהיא גם הייתה נותנת להם לקחת אותה חזרה הביתה אחרי מה שתגיד להם.

היא לא רוצה לעשות את זה. היא לא רוצה לוותר עליהם אבל היא גם לא רוצה לבחור. למה הם פשוט לא יכולים להישאר... ידידים? זה יכול לקרות? היא אפילו לא יודעת... היא לא חושבת שהם יתנו לזה לקרות, להיות ידידים שלה. במיוחד כשהיא יודעת שהם רוצים אותה.

מחר מתקיים המבחן שלה. מחר מתקיים המבחן האחרון שלה ורק שבוע אחרי זה היא תדע אם היא עלתה כיתה או לא. היא למדה כל כך קשה למבחנים ואם היא לא תעלה כיתה היא פשוט תישבר. אבל אם היא לא תעלה היא תבין שהיא לא עשתה מספיק, גם דעתה הייתה מוסחת רוב הזמן, לא זה לא תירוץ. היא הייתה צריכה להשקיע יותר ואם היא לא תעבור כנראה שהיא לא עשתה עבודה מספיק טובה. זו תהיה בעיה שלה.

אם היא תעבור ותעלה כיתה היא תרגיש בעננים, היא תחשוב לעצמה: עשיתי את זה. היא הבטיחה לעצמה שגם אם עלתה וגם אם לא בשנה הזאת שתתחיל היא תלמד ותשקיע היא תסיים את הלימודים שלה עם ציונים אולי לא מצטיינים אבל טובים ולא עם נכשלים כמעט בכל המקצועות. היא הבטיחה את זה לעצמה. היא לא תהיה מאלה שמבטיחים ואז מתנהגים בצורה שונה לגמרי.

היא התקשרה ללורן ואת כל היום אתמול היא בילתה איתה. היה להן כיף יחד, הרבה זמן הן לא היו לבד שתיהן. לורן סיפרה לה שהיא הכירה מישהו אבל לא חשפה יותר מידי פרטים. היא לא רצתה. היא אמרה לה שאם זה לא ילך ביניהם אז זה סתם יהיה מביך בשבילה אחרי שסיפרה מי הוא. סאם הבינה שהיא כנראה מכירה את הבחור הזה.

סאם. הם קוראים לה סאם. הם לא קוראים לה סמנתה יותר וזה מוזר בשבילה. למה זה ככה? למה הם לא קוראים לה סמנתה יותר? זה באמת מפריע לה? אחרי כל הזמן הזה שהיא ביקשה מהם לקרוא לה ככה, סאם. עכשיו היא לא מרגישה שזה נכון בשבילם לקרוא לה סאם. לשמוע את השם סאם מהם מרגיש לה מוזר וזר.