35

3.2K 255 87
                                    

[ יום אחרי, יום חמישי, שעה: 12:14 ]

דילן כבר מעודכן לגבי המצב עוד מאתמול.

הוא מחכה לסאם בחוץ עם הרכב שלו ומחכה לתור שלו, מחכה להראות לה שהוא לגמרי שווה את זה שתבחר בו. הוא אפילו לא חושב על זה שהיא תבחר באפשרות השלישית, הוא חושב שבטוח היא תבחר באחד משניהם והוא לא מבין כמה הוא טועה.

הוא לא מבין ויודע שזו תהייה בטח הפעם האחרונה שהם יבלו יחד. סאם סיימה לנעול את נעליה ויצאה מהבית, היא חייכה אל דילן לאחר שנכנסה אל הרכב, הם התחבקו חיבוק צדדי ומהיר והוא נישק אותה בלחי בקלילות.

הם דיברו קצת, גם לו היא סיפרה על הלימודים שלה ועל המבחן שמתקיים עוד שישה ימים. היא לא ידעה לאן הוא נוסע והיא כבר איבדה את הכיוון, היא לא ידעה לאן הוא לוקח אותה. הוא לא תכנן משהו שדורש יותר מידי מאמץ, הוא בחר במשהו מרגיע... לפחות בשבילו.

אם היא לא תאהב את זה יש לו מקום אחר ללכת אליו. הוא לא יכריח אותה להישאר איפה שהיא לא רוצה. הם נכנסו בשביל חצץ ואז חנו ליד מכונית נוספת. לא היו שם הרבה מכוניות, אולי חמישה או שישה. דילן היה שמח לראות שאין הרבה אנשים, לא שתמיד יש במקום הזה.

סאם הסתכלה לצדדים בבלבול. "איפה אנחנו?" היא שאלה אותו והסתכלה עליו. הוא חייך בשעשוע ולפני שיצא מהמכונית אמר: "תכף תגלי." הוא סגר אחריו את הדלת והיא יצאה מיד אחר כך, הוא פתח את תא המטען והיא הלכה כדי לראות מה הוא מוציא.

קופסא... חכות... "אנחנו הולכים לדוג דגים?" היא צחקה והסתכלה עליו בשעשוע.

"דגת פעם?" הוא שאל והסתכל עליה, בחיוך, סוגר את תא המטען עם יד שמחזיקה בחכה. היא הנהנה וחייכה. "כשהייתי קטנה יותר, אבא שלי היה לוקח אותי ואת אנדרו לדוג. תמיד אהבתי את זה." היא ענתה בחיוך.

הוא שיחרר צוחק מלא בהקלה. "פחדתי שאולי לא תרצי, אבל גם אם לא היית רוצה היה לי מקום אחר ללכת אליו." הוא אמר והתחיל ללכת, נועל את הרכב מהשלט בזמן שהתקדם. היא הצטרפה אליו. "איזה מקום בדיוק?" היא שאלה, מתעניינת.

"מקום סגור. לא בחוץ." הוא ענה בפשטות. "אני חושב שיהיה לך יותר כיף כאן אם אין לך בעיה עם לדוג." הוא אמר וחייך, שולח לה מבט חטוף. היא חייכה חיוך אמיתי ולרגע השפילה את מבטה. הם הגיעו אל מקום ירוק יותר משביל החצץ שראו. באמצע יש אגם גדול וכחול, המקום מטופח ונראה טוב. עצים סובבים את המקום.

הם תפסו מקום והכינו את החכות שלהם לפני שזרקו למים וישבו קרוב לאגם. "גם יהיה כיף לשבת ככה, ברוגע, בלי לחץ ובלי לחשוב יותר מידי. הרבה זמן לא היה לי יום כזה..." הוא נאנח. היא הסתכלה עליו ונשמה עמוק.

"אתם עסוקים הרבה?" היא שאלה את מה שכבר ידעה את התשובה עליו.

"כן." הוא ענה. "זה לא נגמר. תמיד יש בוגדים אצלנו, לפחות פעם אחת בחודש מתקיים מופע אימים. יש גם את הצוות של ק' ואת ק' בעצמו שלא נח לרגע. הוא רוצה לנקום."

Horror ShowWhere stories live. Discover now