My Love

פרק 9

-נקודת מבט ראיין-

כמעט שבוע עבר מאז הפרידה שלי ושל אליסון והיא לא מדברת איתי ולא מסתכלת עליי.. כואב לי ברמות קשות לתיאור.. הגמר של אליסון באגרוף הוא היום ואני הולך להיות שם. אם היא רוצה אותי ואם לא, אני הבטחתי לה ואני אקיים ואולי זה יקדם אותי בעוד צעד לקראת זה שאליסון תסלח לי. "תקשיבו כולם משהו לא בסדר" אליס אמרה כשכולנו ישבנו בסלון "מה קרה אליס?" קארלייל שאל "אליסון..." מיד קפצתי "מה איתה??" "אני לא יודעת.. כל כמה זמן העתיד שלה משתנה ואני לא יכולה לראות מתי, זה כל פעם נעלם וחוזר ואני לא יודעת למה.." "אני וראיין נשגיח מהקהל ואמט מהזירה" אדוארד אמר ואמט ואני הנהנו ויצאנו למועדון האגרוף

-נקודת מבט אליסון-

מתאו עשה לי שיחת מוטיבציה ואמט בא לזירה ואיחל לי בהצלחה והלך למקומו "אמט חכה.. ראיין פה?" "כן הוא אמר שהוא הבטיח לך שיבוא" אמר וחייכתי ממש בקטנה. כל הזמן הזה שאני יודעת שראיין לא איתי אני מרגישה כאילו חלק ממני חסר, שאני לא מצליחה לנשום..לגמרי... הקרב התחיל ומולי עלה בחור קצת יותר גדול מאמט עם מלא קעקועים על גופו וכשבחנו אחד את השנייה ראיתי שיש לו על הלסת סימן כחול ועל הברך שלו יש סימן של כוס רוח מה שאומר שהוא שבר או נקע אותה ואני הולכת לנצל את זה לטובתי, והוא נראה מזלזל בי בגלל שאני יותר קטנה ממנו פיזית ואני הולכת להשתמש בכל אלה לטובתי.

הפעמון צלצל והוא בא לתקוף והשתמשתי מזריזות שלו והתקופפתי מהר ובעטתי לו ברגל הוא נאנק מכאב ונתן לי ברך לבטן והוצאתי אוויר בבת אחת והוא נתן לי עוד אגרוף לבטן ונפלתי על הרצפה והסיבוב הראשון הסתיים והלכתי לאמט "את בסדר?" שאל "אחח כן כן" "מעולה תשתי וכסחי אותו" " הנהנתי לאמט והסיבו השני התחיל וגם נגמר מהר, כי בעטתי לו הכי חזק שיכלתי ברגל ושברתי לו אותה "מעולה יאללה סיבוב אחרון שלך ואת אלופת הארץ אלי!!" אמט עודד אותי והסיבוב השלישי התחיל. הבחור עלה לזירה עצבני והוא תקף אך הצלחתי להתחמק ממנו ולתת לו כמה אגרופים לבטן ואז הוא נתן לי אחד לצלעות ונאנחתי, נראה לי ששוב שברתי אותן הוא לא הספיק לתקוך והוא סובב אותי כך שגבי על חזהו וב'קחחחקקק' אחד הוא פרק לי את הכתף השמאלית וזעקתי מכאב "אה!!" התאפקתי להשאיר את הדמעות בפנים ובכאב רב החזרתי את הכתף למקום וצעקתי שוב בכאב "את לא מוותרת הא ילדה? את לא יכולה להביס את אלוף הארץ כבר שלוש שנים. מתלמדת" הוא חייך והכעס שלי אליו רק גבר והתחלתי לתקוף והוא היה לגמרי לא מוכן וממש לפני שנתתי לו את הנוקאאוט הסופי שמעתי את ראיין צועק לי "אלי יש לו סכין!" ומהר זזתי מהסכין שלו והוא ניסה לדקור את צווארי והדפתי אותו עם ידיי בערך חמש הנפות סכין ולבסוף העפתי לו את הסכין מהיד ובכל הכוח נתתי לו נוקאאוט ללסת והוא נפל מחוסר הכרה לרצפה. התנשמתי בכבדות והפעמון צלצל. רגע. ניצחתי? וואו ניצחתי! אני אלופת הארץ באגרוף!!!! חייכתי חיוך קטן כדי לא להיראות קרה לגמריי הרי בכל זאת אני אלופה, וירדתי לאמט והוא חיבק אותי "אחותי עשית את זה!!!" "כן... אחח.. " פתאום שרף לי בירך וראיתי שהבחור הספיק לשרוט אותי עם הסכין אבל זה לא נורא.. "הוא נגע בך עם הסכין.." אמט אמר "איפה הוא באמת?" שאלתי ואדוארד ענה "צ'ארלי עצר אותו על נסיון דקירה ורצח" "צ'ארלי.. אבא של בלה?" "כן. ועכשיו קחי את החגורה והגביע ובואי נלך לקראלייל" הוא אמר ולקחתי את הדברים שלי ונסעתי איתם לביתם. ראיין ישב עם אמט מקדימה ואני נשענתי בעייפות על אדוארד מאחור וכשהגענו לבית הלכתי איתם למשרדו של קראלייל והוא בדק אותי "את בסדר וחיטאתי לך את החתך על הירך והצלעות חבושות אבל החזרת את הכתף שלך למקום בצורה לא טובה אז אצטרך להוציא אותה ולהחזיר חזרה למקום הנכון בסדר?" קארלייל אמר והנהנתי והבנים פנו לצאת "ראיין.." הוא הסובב יחסית מופתע שאני מדברת איתו "אתה.. יכול להישאר.. להחזיק לי את היד?.." מבטו התרכך והוא הנהן "כל מה שתצטרכי" הוא הסתכל אלי במבט שהתגעגעתי אליו כל כך וקארלייל אמר "מוכנה? בשלוש.." תפסתי לראיין את היד "אחת ....שתיים.... שלוש." הוא הוציא את הכתף מהמקום ותפסתי לראיין את היד חזק ונשכתי את שפתיי והדמעות עמדו לפרוץ "אני מחזיר אותה בשלוש מוכנה?" הנהנתי וספרתי בלב עד שלוש אחת....שתיים.... שלוש." הוא החזיר את הכתף למקום ואני הוצאתי יבבה אחת מפי ולחצתי לראיין את היד חזק והוא ליטף אותה וקארלייל חבש לי אותה ושם לי סד תלייה "אל תשתמשי בה לשבועיים הקרובים" הוא אמר "כן תודה קארלייל" אמרתי" וראיין ואני יצאנו ממשרדו

הלכתי בשקט ליד ראיין והוא הכניס אותי לחדרו "אליסון תראי... אני.. אני רוצה להתנצל על מה שעשיתי.." הוא אמר והסתכלתי עליו מבולבלת "אני עשיתי את זה רק כדי לשמור עלייך אני נשבע, אני מתחנן, תתני לי עוד הזדמנות את אהבת חיי. אני כך כך, כל כך מצטער, תתני לי לגרום לך לחייך שוב ואני נשבע לך שלא אעשה את זה יותר בחיים ואלך רק עם תגידי לי ללכת.. את לא יודעת כמה קשה היה לי בלעדייך אני הרגשתי שאני משתגע... אליסון בבקשה תתני לי הזדמנות לזכות בלב שלך שוב אני מרגיש כאילו לקחו ממני חצי כשאני לא איתך, שמשהו חסר.." הוא התחנן בפני ויכלתי לראות שכואב לו "אתה...אתה נשבע לי שלא תעשה את זה שוב..?" שאלתי עם דמעות בעיניים "אני נשבע לך ביקר לי אליסון, שלא אעזוב אותך שוב לעולם" "אתה באמת מתכוון לזה?" "הכי שבעולם" הוא חיכה לתשובה והנהנתי בראשי לחיוב והוא התנפל עלי בנשיקה והדמעות זלגו ללא הפסקה וכרכתי את ידי הימנית סביב צווארו וקברתי את אצבעותי בשיערו ונישקתי אותו נשיקה פראית ומלאת תשוקה והוא זרם איתם וכשהתנתקתי ממנו מחוסר נשימה הוא ניגב לי את הדמעות "התגעגעתי.." חיבקתי אותו הכי חזק שיכלתי ולא רציתי לעזוב "את לא יודעת כמה אני אוהב אותך וכמה אכלתי את עצמי על שפגעתי בך", אני כל כך מצטע-" "שתוק" קטעתי אותו ונישקתי אותו שוב ובפעם הראשונה, לשונו ביקשה רשות להיכנס ופתחתי את פי ברצון ולשונו חקרה את פי בצורה יסודית ולאחר מכן הוא הרים אותי כך שאני יושבת עליו והוא תפס באגני והצמיד אותי אליו וגנחתי לתוך פיו "אני אוהב אותך כל ...כך" "גם אני אותך. תמיד" מלמלתי ולאחר שעה של מזמוזים נרדמתי בחיקו, הכי מאושרת בעולם