My Love

פרק 41

״אמא אבא איך נראיתם בחתונה שלכם??״ שאלתי את ההורים כשישבתי על ברכיו של אבא כשאמא הניקה את תומי בן החודשיים ״סקוט תביא את האלבום״ אמא אמרה לאבא והוא הביא את אלבום התמונות והושיב אותי חזרה על ברכיו ופתח את האלבום ״כאן אנחנו בחופה..״ הצביע על תמונה של אמא בשמלה לבנה והוא בחליפה שחורה יפה ״וכאן אלה רק אנחנו״ הצביע ואז ראיתי אותם לגמרי רק שניהם והמבט שלהם בתמונה היה מורכב מאהבה ושמחה ״אמא יש לך שמלה ממש ממש יפה! אני אקח לך אותה בחתונה שליייי״ התלהבתי והיא צחקקה ״כמובן יפה שלי, והבת שלך תלבש אותה אחרייך״ אמרה וחייכה את החיוך מלא השיניים שלה..

״אמא!!״ התעוררתי בבהלה ורצתי למטה לכולם ״אליס! אליס יש לי שמלה אני מצטערת אני שכחתי!״ אמרתי מהר והתנצלתי בפנייה והיא נאנח בעצבים קצת ״בסדר..״ אמרה וחזרה לעבוד ״רוזלי את יכולה לבוא איתי לבית שלי לחפש את השמלה בבקשה?״ שאלתי והיא הנהנה בחיוך רך ונסעתי איתה אל ביתי. ״דודה רוזלי!!״ תומי קפץ עליה בחיבוק והיא אמרה שלום לוויליאם ונורה ועלינו למעלה לעליית הגג. ״אני שנייה באה״ אמרתי לרוזלי ופניתי לוויליאם ונורה ״אני.. רציתי לשאול אתכם אם.. אם תרצי ללוות אותי לחופה בחתונה..״ שאלתי והם חיבקו אותי חזק ״כמובן אהובה שלנו, יהייה לנו לכבוד״ נישקו אותי ועליתי חזרה לרוזלי..

״הדברים של ההורים שלי אמורים להיות פה וכל גם שמלת החתונה של אמא שלי״ אמרתי והיא התחילה לעזור לי לחפש. פתחתי ארגז ובתוכו היה יומן.. מוזר לא ראיתי יומנים בבית מעולם.. לקחתי אותו איתי והמשכתי לחפש ״אלי נראה לי שזה זה״ רוזלי אמרה ובאתי אליה מהר והיא שלפה שקית שמלה אטומה וארוכה בצבע שחור, פתחה את הריץ׳-רץ׳ במקצת וחייכה ״זה זה אפשר לחזור״ אמרה וחיבקתי אותה ״תודה על העזרה רוזלי ובכלל על כל הקטע עם ההריון ו..״ אמרתי והיא ליטפה את לחיי ״באהבה״ אמרה וחזרנו לביתם של הקאלנים..

״פתחתי את השמלה עם הבנות ואדוארד כי גם אם זה יהייה רק עם הבנות אדוארד ידע זאת מהמחשבות שלהן. פתחתי את השקית והשמלה התגלתה לפני ועיניי נצצו ״היא מהממת..״ לחשתי והעברתי על הבד המשיי והנעים את ידי בעדינות ״היא ממש יפה״ אסמה אמרה ואדוארד הניח את ידו על כתפי וחייכתי אל כולם..
*********************

הערב הגיע, מחר החתונה ואליס אירגנה הכל כולל הכל עד לפרט האחרון וראיין עומד לצאת למסיבת הרווקים שלו ועכשיו הוא איתי בחדר כשאנחנו שכבים על המיטה ״איך את מרגישה?״ שאל כשחיבקתי אותו בלחץ ״לחוצה״ ״מתרגשת״ ״ומפוחדת״ ״ועצובה״ אמרתי והוא הידק את החיבוק ״למה?״ שאל ונאנחתי ״אני לחוצה כי אני עומדת להתחתן, מתרגשת כי אני הולכת להינשא לאדם האהוב עליי בכל העולם כולו, מפוחדת כי אני מתה מפחד שאקבל רגליים קרות ועצובה..״ נאנחתי והוא נשק למתחי ״כי ההורים שלי לא פה לראות אותי מתחתנת.. מביאה ילד לעולם..״ אמרתי והבטתי בו בעיניים נוצצות ״אני בטוח שהם רואים הכל מלמעלה יפה שלי.. עכשיו את תלכי לישון ואני אלך למסיבת הרווקים שלי״ אמר ״יהיו חשפניות?״ שאלתי והוא גיחך ״יותר כמו.. דובי גריזלי, אריות הרים ואיילות.. אולי גם כמה חזירי בר״ אמר וצחקתי איתו וחיבקתי אותו בפעם האחרונה עד החתונה כי אליס לא מסכימה לנו לראות אחד את השנייה עד הטקס, לי זה לא ממש איכפת. הוא נשק לשפתיי וקברתי את אצבעותיי בשיערו ולשונו חקרה את פי ביסודיות ונאנקתי לנשיקה עד שהתנתק ״אתגעגע אלייך אהובה שלי..״ לחש וחיבקתי אותו חזק, מסניפה את ריחו המשכר ״אתגעגע אליך אהוב שלי תהנה עם האחים שלך, אני אהייה זאת בלבן״ אמרתי והוא חייך ״זה יהייה מפתה ביותר, מחכה בקוצר רוח״ נשק לשפתיי פעם אחרונה..

אליס נתנה לי הפסקה מכל השגעון הזה והחלטתי ללכת לקבריהם של הוריי. שטפתי את הקברים והנחתי עליהם פרחים והדלקתי נרות ״היי אמא.. היי אבא.. רציתי לספר לכם ש.. שאני מתחתנת מחר עם אהבת חיי ראיין ושיש לנו כבר תינוק בדרך.. אני רוצה שתהיו פה ללוות אותי בחתונה, להחזיק לי את היד ולחבק אותי כשאלד לכם את הנכד הראשון שלכם.. אני מתגעגעת וחושבת עליכם ורוצה שתהיו פה איתי..״ פרצתי בבכי ונשכבתי על הקברים שלהם מרדימה את עצמי עליהם בבכי..