My Love

פרק 28

הנשף אתמול היה מדהים והלילה אחרי עוד יותר😏 ופקחתי את עיניי למראהו של ראיין חצי מנומנם (הוא ממש מותש מאתמול בלילה, אבל אי אפשר להאשים אותו נכון?😉)

עליתי מעליו כך שרגלי בצידי גופו ונישקתי אותו קלות על השפתיים ״אוחח השפתיים האלה!!״ אמרתי ונשכתי בקטנה כזה את שפתו התחתונה ״את כאילו מחכה שאני אתנפל עלייך?״ אמר בקול צרוד קצת ובבת אחת הפך אותנו מטרף את צווארי בנשיקות ואני התגלגלתי מצחוק ״אין את מושלמת..״ מלמל ״ואתה אידיוט״ ״האידיוט שאת אוהבת״ אמר ״אמממ בקשר לזה,-״ אמרתי והוא השתיק אותי בנשיקה והעביר את ידיו על גופי ברכות ממכרת ״אוחח אני יכולה להישאר איתך כל היום במיטה...״ נאנחתי אבל הוא הרים אותי ״אבל את צריכה לרוקן את הלוקר שלך אז יאללה להתלבש״ אמר ורטנתי בעצב וממש אין לי כוח!!!!

********
״אליסון הכל בסדר?״ ראיין שאל והנהנתי, אם הייתי עונה הקול שלי היה נשבר. הוא הנהן בחשד והתחיל לנסוע ואני התרכזתי בנופים החולפים מהחלון שקועה במחשבות על מה שהבנות אמרו מקודם...

״אוקיי את הולכת לספר לי עכשיו מה עובר עלייך.״ ראיין הושיב אותי על הספה במבט רציני והתחלתי להסביר..

-פלאשבאק-
סיימתי לרוקן את הציוד מהלוקר לתוך התיק ואני ממש ממש צריכה לשירותים!!! הלכתי לשירותים ולפתע הדלת נפתחה וקולות של שתי בנות נשמעו מחוץ לתא שלי ״אני לא מבינה מה הוא בכלל עושה עם בחורה כמוה, הוא זה חתיך הורס והיא סתם נראית כמו סמרטוט לידו״ אחת אמרה והשנייה הגיבה ״אין אני מאוהבת קשות בראיין!! שד״ר קאלן יאמץ גם אותי״ אמרה והשתיים צחקו ״איזה טעם גרוע יש לו בבנות אלוהים יעזור לי, אליסון פארקר?! טוב שלא בחר בציפורן השבורה בזרת שלי, היא סתם טומבוי שנמרחות עליו והוא נותן לה, סתם פרוצה שנותנת לו מתי שמבקש״ דמעות עלו בעיניי והשתיים צחקו ויצאו מהשירותים ואני הלכתי חזרה לאוטו של ראיין עם דמעות בעיניים..
-סוף פלאשבאק-

״את באמת האמנת לזה?!״ שאל בעצבים ״לא..לא יודעת.. לא ידעתי מה לחשוב..״ אמרתי והוא תפס בפני ונישק אותי ״זה ממש לא מה שאני חושב עלייך והם סתם מקנאות בנו ופעם הבאה פשוט בואי תדברי איתי על זה. בסדר?״ שאל והנהנתי ״אוף ראיין כל היום הייתה לי תחושה רעה בבטן..״ ״בבית הספר?״ שאל והנהנתי והוא נאנח. ״חשבתי לקחת אותך להוואי לבקתה של חבר שלי ליד הים״ אמר וחייכתי בהתלהבות ״יאא זה נשמע מדהים תודה אהוב שלי״ אמרתי ונשקתי לשפתיו ״רגע אבל מה עם השמש?״ ״אני חושב שהגיע הזמן שתראי איך אני נראה בשמש לא?״ שאל ״בטח! דרך אגב רציתי להודות לך ששמרת שטומי לא יקבל כוויה מהמחבת. הוא נוראי במטבח״ אמרתי והא צחקק ״הוא בן שבע וחצי ואת בת שמונה עשרה עוד מעט, אין פלא שהוא גרוע בבישול״ ״מההההה לא נכון לא תמיד! אחות של אמה עשתה לנו טוסט ויצא ל ממש טעים!״ התבוננתי והוא צחק ״אז אמה לא יודעת לבשל. דווקא חשבתי שהיא אחת שאוהבת את זה״ אמר ועשינו מלא צחוקים כל אחר הצהריים..

״אה תקשיב, וויליאם ונורה לוקחים מחר אותי ואת טומי לסוף שבוע בניו יורק אצל אח של וויליאם שכחתי לספר לך״ אמרתי לראיין כשניגן בגיטרה סתם מנגינה ״תהנו יפה שלי ותשמרי לי עלייך כן?״ חייך ונשקתי לצווארו ברוך ויום למחרת הוא החזיר אותי הביתה ונסעתי עם המשפחה לניו יורק..

-נקודת מבט ראיין-
אליסון נסעה אתמול לניו יורק וביליתי את היום בניסיון לברר מי משנה את הנערים האלה ויוצר את צבא הערפדים אך ללא הצלחה. תקפה אותי מן תחושת חרדה כזאת כשאליסון הלכה, זה מיד קורה לי כשהיא רחוקה ממני..

סיימתי את כל מה שהייתי צריך לעשות ויצאתי לצוד לאיזה חמש שעות ככה וכשחזרתי איתי שיש לי שבע עשרה שיחות שלא נענו מלידיה ושמונה מסקוט וחייגתי ללידיה.

״לידיה התקשרת אליי?״
״ראיין סוף סוף אתה עונה!! איפה אליסון?? היא לידך???״ שאלה בלחץ
״לא היא בניו יורק עם המשפחה שלה למה הכל טוב?״ שאלתי והיא נשמעת נורא לחוצה
״היה לי אתמול קטע כזה של באנשי ואני לא הבנתי בהתחלה מה קורה ו-״ התחילה לדבר מהר מידי ועצרתי אותה
״לידיה תנשמי, היה לך קטע כזה של באנשי וראית בו ש..?״ אמרתי בקול נינוח

״שאליסון עומדת למות״

~~~~~~~~~~~~
היי❤️
אז ככה, תודה רבה שאתן/אתם קוראים את הסיפור שלי וזה מרגש לראות את התגובות שלכם אז החלטתי לנסות משהו..🤔🤔
אם תגיעו ל-15 הצבעות ו-5 תגובות אני יעלה אתה הפרק הבא עוד היום!💋❤️