פרק 30

678 46 6
                                    

אהעאעאעאע הגענו פרק 30!!!😍😍😍
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

-נקודת מבט ראיין-
אני מחכה לאליסון בשדה התעופה מחכה שהיא תרד מהמטוס ו- הנה היא! רצתי אליה והיא קפצה עלי בחיבוק וליפפה את רגליה על אגני והטחתי את שפתיי על שפתיה בגעגוע ״אלי! איך היה? ניהנת?" שאלתי בחיוך "כן" רק כן? זה הכל? "רוצה לנסוע הביתה?" "כן בטח, אני ממש עייפה" אמרה ופיהקה "ישנת במטוס" אמרתי והיא הניחה את ראשה על כתפי. "עדיין.." אמרה ולקחתי אותה לביתי.

"היו לך סיוטים כשישנת במטוס אהובה?" שאלתי והיא נדה בראשה "לא, הכל היה בסדר" אמרה והנהנתי לאט.. השעה הייתה שמונה בערב ואליסון קיבלה שיחה ויצאה לדבר בחוץ . מוזר, בדרך כלל אלי מדברת לידי בטלפון.. זה נראה לי מוזר ויצאתי להקשיב..
"הם לא חושדים בכלום?" מישהו שאל אותה בטלפון
"לא נראה לי" ענתה בקול מונוטוני וקבוע
"תשמרי שהם לא יחשדו בכלום, רק זה מה שחסר לי עכשיו זה שהקאלנים יפריעו לתכנית. מובן?" אותו קול נשי ורגוע אמר
"כן. הכל מובן." אליסון אמרה וניתקה את השיחה ומהר התיישבתי חזרה על הספה.

"ראיינוש אתה יכול לשיר לי?" שאלה והנהנתי.. מוזר, היא תמיד אומרת בבקשה ותודה.. אוקיי..
שרתי לה והיא נרדמה.. "אדוארד בוא רגע בבקשה" אמרתי ואדוארד התיישב על הספה לידי וליד אליסון "על מה היא חולמת?" שאלתי והוא עצם את עיניו לרגע "על כלום" אמר והבטתי בו מבולבל "מה כלום?" "כלום, אין שום מוסיקה שום רעש, צבע, כלום." אמר והנהנתי.. מה עובר על אליסון?

כל היום ניסיתי להבין, למה אמרו לאליסון לדאוג שלא נחשוד בכלום ויותר חשוב, למה היא משתפת פעולה? "אלי את רוצה ללכת לחדר לנגן?" שאלתי והיא הנהנה.
משהו בה מוזר.. כשהיא ניגנה אני ראיתי שזה לא מכל הלב כמו תמיד והיה לה איזה משהו מוזר בעיניים.. כבוי כזה, העיניים שלה כהות יותר ופונות לגוון החום, כמו שקורה לה כשהיא עצובה.. "נו אז אלי איך היה בניו יורק לא סיפרת לי בסוף?" שאלתי והיא סיפרה לי הכל "ואז הלכנו למסעדה ו... ו.. אה.." נתקעה "ואז חזרנו לפורקס אני חושבת" אמרה ובאתי לחבק אותה והיא חייכה אליי ולרגע אחד נראתה רגיל..

-נקודת מבט כללית-
ראיין אדוארד וקארלייל יצאו לצוד ואליסון נשארה עם הבנות.
"תגידו הכל טוב עם ראיין? הוא נראה דיי בדאון כזה היום" אמרה אליסון ואסמה נראתה קצת עצובה "כן הוא דיי עצוב כי היום זה היום בו הוצתה השריפה בבית משפחת הלקרסון" אסמה אמרה ואליסון קפאה.
"הוא צר- אליסון את שומעת אותי? אליסון???!" אסמה נופפה מול עינייה של אליסון אך היא לא הגיבה והן התחילו להילחץ ואליסון נשארה קפואה עם מבט נטול כל רגש על פנייה..

-נקודת מבט ראיין-
יצאתי לצוד עם אדוארד וקראלייל ואדוארד לפתע נעצר ואמר "משהו קרה לאליסון צריך לחזור עכשיו." אמר ונלחצתי ורצנו חזרה הביתה..
נכנסנו הביתה ואליסון פשוט ישבה בשקט קפואה עם מבט אדיש וריקנות נראתה בעיניה. "אליסון מה קרה?" ליטפתי את לחייה אבל היא נשארה קפואה "מה קרה לה למה היא ככה??" נתקפתי פאניקה "מה קרה לה?" קארלייל שאל ובלה הסבירה "ראיין ראית שמשהו מוזר עם אליסון בזמן האחרון?" שאל קארלייל והנהנתי "כן, בדרך כלל היא אומרת בבקשה ותודה ועכשיו היא לא והיא קראה לי ראיינוש, וכל ערב היא הולכת לישון עם מבט ריק כזה" אמרתי והצבעתי על עינייה עכשיו "מה השעה?" שאלתי את ג׳ספר "עוד דקה שמונה בערב" אמר וקפצתי "מאז שחזרה מניו יורק היא מקבלת שיחת טלפון בשמונה בערב. בשיחה הקודמת כל מה ששמעתי היה שמישהו אמר לה לדאוג שלא נחשוד בכלום" אמרתי לחוץ ואז הטלפון של אליסון צלצל ממספר חסוי והצמדתי אותו לאוזן שלה וכולנו הקשבנו לשיחה

-"הלקרסון." קול מוכר שאני לא מצליח לזהות מדבר בטלפון
-"אליסון הכל הולך לפי התכנית?" הבחורה שאלה ואליסון ענתה בקול מונוטוני ממש כמו רובוט
-"כן. הם לא חושדים בכלום"
-"מה עם ראיינוש?" שאלה הבחורה ושפתיה של אליסון התעכלו במקצת
-"ראיינוש בסדר גמור."
-"תדווחי לי על כל שינוי שקורה. מובן?"
-"כן גברת הלנה." אליסון אמרה והשיחה נותקה ואז נפל לי האסימון.

"פאק פאק פאק!" קברתי את ראשי בידיי "מי זו הלנה ראיין?" אדוארד שאל "הלנה הייתה אמורה להתחתן איתי כשהייתי אנושי אבל אני סירבתי לה ויום אחרי קרתה השריפה. בגלל זה הקול שלה היה מוכר כל כך! הלנה הייתה יפהפייה והיפנטה את כולם וסובבה אותם על האצבע הקטנה, אני לא סבלתי אותה בתור בן אדם כי הייתה רכושנית מגעילה וצבועה" אמרתי בשנאה ואז אמט אמר "היא היפנטה את אליסון!" "אולי היא הרוויחה את הכישרון שלה כשהפכה לערפדה" קארלייל אמר ונעמדתי "רק היא יכולה להוציא אותה מזה. אני חייב לראות אותה ונצטרך לעשות איתה עסקה" אמרתי וקארלייל הנהן "אנחנו נחפש את ההלנה הזאת ואתה תישאר עם אליסון" קארלייל אמר והנהנתי וכשהם הלכו הנחתי את ידי על לחייה של אליסון וליטפתי אותה "תתנגדי לשליטה שלה בייבי שלי אני מאמין בך.."אמרתי ונשקתי לשפתייה ולשנייה אחת ראיתי שהעיניים שלה נהפכו לטיפה יותר בהירות, אך רק לרגע אחד..

My LoveWhere stories live. Discover now