My Love

פרק 46

״בייב את מוכנה?״ ראיין שאל מחוץ לדלת השירותים ושטפתי ידיים ״כן״ עניתי ויצאתי. עוד מעט אנחנו עולים על המטוס חזרה הביתה וראיין גרר את שתי המזוודות ״כואבת לי הבטן..״ אמרתי וראיין הפסיק ללכת וניגש חיבק אותי והניח את ידו על בטני ״הכל בסדר? מה את מרגישה?״ שאל בדאגה ונאנחתי ״כאילו.. כאב כמו שמעקמים את הקרסול לשנייה תוך כדי ריצה״ אמרתי והוא ליטף את פניי ״אם כואב לך משהו, כל דבר! את אומרת לי בסדר יפה שלי?״ אמר ונשקתי לשפתיו ברוך ״כן אהוב שלי תודה״ אמרתי ועלינו על הטיסה ואני ישבתי ליד החלון כי רציתי לראות את הנוף..

״סליחה אדוני? יש משהו שתרצה שאתן לך?״ דיילת אחת נעצרה וניגשה לראיין ״לא תודה הכל בסדר״ סירב לה בנימוס ״אתה בטוח..? אין משהו שאתה רוצה שאתן לך..?״ שאלה והתקרבה אליו מנסה לפתות אותו וברור לגמרי לכל מי שיסתכל שהיא מנסה להיכנס איתו למיטה ואז התעצבנתי ״תקשיבי לי טוב חתיכת זולה במדים של דיילת. אם הגבר שלי אומר לך לא פעם אחת אל תנסי להיכנס איתו מתחת לסדינים בכוח למה יש מספיק טייסים במחלקה שלך שישמחו לעשות את זה אז קלטי מה, הוא נשוי עם ילדים בדרך אז לטובתך האישית תפסי מרחק!״ פתחתי עליה את הפה שלי וכמה נוסעים הסתכלו בהלם אבל ראו על המבט שלהם שהם הסכימו איתי.
״בייב הכל בסדר תירגעי זה לא בריא לתאומים״ ראיין הרגיע אותי ונשענתי עליו ״עוד כמה זמן יש לטיסה?״ שאלתי ״שעה וחצי. את יודעת, את נורא חמודה כשאת מקנאה״ הוא חייך ונתתי לו מרפק שאני משוכנעת לגמרי שכאב לי הרבה יותר מאשר לו ״אם לא היית מקנאה הייתי דואג״ אמר וערסל אותי בין ידיו כשהרגליים שלי על המושב שלי ונרדמתי בחיקו..

״אלי מותק אנחנו נוחתים״ ראיין העיר אותי ונחגרתי מתכוננת לנחיתה. ״איפה המזוודות שלנו?״ שאלתי וראיין הצביע על מתקן מזוודות ממש רחוק מאיתנו ״אני שנייה אלך ואביא אותן, אל תזוזי״ אמר והלך להביא את המזוודות ואז לפתע תקף אותי אותו כאב ממקודם ונעזרתי מעקה הספסל כדי לשבת ״חזרתי בואי נלך לאוטו״ אמר והנהנתי, נעזרת בו כדי לקום וללכת כי כואב לי ״יש לנו שעה נסיעה בערך עד לפורקס מותק תנוחי בינתיים״ ליטף את ראשי והזזתי את השענת הכיסא אחורה ושכבתי ונרדמתי תוך כדי שראיין מלטף את בטני..

״יפה שלי קומי..״ יד מלטפת העירה אותי ונאנחתי ״כן.. אני באה..״ אמרתי והוא עזר לי לקום והתקדמנו לבית הקאלנים. ״הו ברוכים השבים יפים שלי כ-וואו אלי גדלה לך הבטן!״ אסמה חיבקה אותי ואחרי שומים לכולם ראיין וקארלייל עלו למשרד שלו..

-נקודת מבט ראיין-
הגענו הבית ועליתי עם קארלייל למשרד שלו ״אז בן שלי איך היה לכם באיטליה?״ שאל וחייכתי ״היה מדהים ואפילו הלכנו לבקר את הוולטורי והם גילו לנו שיש לאלי בבטן תאומים״ אמרתי בהתרגשות ועיניו של קארלייל ברקו באושר ״וואו זה מדהים!״ אמר ״אבל תקשיב ראיין, כל עוד אלי תמשיך לשתות דם העוברים יהיו במצב טוב וגם הבריאות שלה. אבל אני ליי להזהיר אותך שההריון עם התאומים עלול מאוד להיות אגרס-״ ״אה!!״ צעקתה של אליסון נשמעה מלמטה ורצתי אליה ותוך פחות מדקה הייתי לידה ״מה קרה?? הכל בסדר??״ שאלתי ובעיניה נראה כאב ״נשברה לי צלע..״ אמרה בכאב וקארלייל ניגש אלינו ״זה מה שרציתי לספר לכם עליו. אין לך שום סכנה מבחינת קריסה של הלב כל עוד תמשיכי לשתות את הדם והתאומים לא ידחו את האוכל רגיל והגוף שלך ישאר חזק לא כמו מה שקרה לבלה כי אז לא ידענו שהיא היית צריכה לשתות דם והגענו לזה, אבל התאומים הם לא אנושיים ולכן הרחם לא מתאימה לגוף שלך והם עלולים לפגוע בו״ אמר ואליסון בכתה בכאב וחיבקה אותי ועזרתי לה לעלות לחדר שלי והשכבתי אותה על המיטה ״תנוחי יפה שלי אני שנייה חוזר״ ליטפתי את ראשה וירדתי למטה ״קארלייל אני צריך דם היא נראית חלשה״ אמרתי והוא הביא לי דם בכוס אטומה ״באיטליה היא אכלה רגיל?״ שאל והנהנתי ״אז היא צריכה לשתות דם עכשיו כדי להתחזק״ מר ועליתי אליה עם הכוס..

-נקודת מבט אליסון-
פאק התאומים אשכרה שברו לי צלע בבעיטה.. ראיין חזק עם כוס אטומה והבנתי כבר מה יש בה ״איך כולכם מצליחים להתאפק?״ שאלתי אותו ושתיתי מהכוס. הטעם של הדם בסדר אבל אוכל אמיתי יותר טוב בהרבה ״עברנו את זה עם בלה״ אמר ונשכב לידי ״מממ!!״ נאנחתי בכאב כשהרגשתי בעיטה חזקה בטירוף כאילו וראיין חיבק אותי קרוב אליו ״זה כואב..״ לחשתי והוא נשק לראשי ״אני יודע יפה שלי אני יודע..״ לחש וליטף את גופי בכוונה להרגיע אותי וזה עבד כי נרדמתי בחיבוק שלו..