My Love

פרק 33

שלומות לכל הקוראות המהממות! דיי מבאס שלקח לכן הרבה זמן אבל בסופו של דבר עמדתן בראף ותהנו מהפרק!💋💋💋
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

-נקודת מבט אליסון-
שקט.
מסביבי יש רק שקט.
כבר כמה ימים אני חושבת שאני מצליחה רק לחשוב, אני לא שולטת בגוף שלי, אני מרגישה כאילו אני עצמי רק במחשבות שלי..
אני שומעת כל מיני מלמולים ומנסה להתרכז בהם וזה הקול של.. ראיין? אוף הכל מעורפל כל כך....

״אליסון!, אליסון תקשיבי לי, תתרכזי בקול שלי, אני משוכנע שאת שומעת אותי יפה שלי רק תקשיבי לי.. תנסי להתנגד לשליטה הזאת, בבקשה, אני רוצה שתתעוררי לידי כל בוקר, תשירי לי בקול הממיס הזה שלך, תסתכלי עליי במבט המנצנץ שלך, תחייכי את החיוך האהוב עליי, אני רוצה לנשק את שפתיים המתוקות שלך, את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, את הדבר שחיכיתי לו במשך יותר ממאה שנה! את צריכה להמשיך לכסח ליריבים שלך בזירה את הצורה, תחשבי על וויליאם נורה וטומי שצריכים אותך, המשפחה שלי והחברים, אני צריך אותך אלי!״ אמרתי ועיניי נצצו ״אליסון אני רוצה להתחתן איתך ולהקים איתך משפחה, לחיות איתך לנצח ולאהוב אותך כל יום, אני אדאג להזכיר לך את זה כל יום ולהגיד לך כל דבר קטן שאני אוהב בך! תתנגדי לשליטה שלה.. תחזרי אלי.. אני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר בעולם הזה בבקשה בייבי תחזרי אלי.. תחזרי אלי תינוקת בבקשה אני זקוק לך, לא אוכל לחיות כשאת לא כאן! את חזקה! ההורים שלך נרצחו ולא נשברת, לקסטר כמעט הרג אותך וחזרת לעמוד על הרגליים! אל תתני לה לקחת אותך ממני אהובה שלי.. תחזרי אליי בייבי אני מתחנן.. תחזרי אליי..״ אני שומעת אותו מיבב ואני לא מבינה מה קורה, לקחת אותי ממנו? אני עומדת למות? ניסיתי להתרכז ולנסות להבין מה קורה לגוף שלי עכשיו ולפתע הרגשתי כאב חד בצוואר והבזק של תמונה הראה לי שאני מצמידה סכין לצווארי וטיפת דם זולגת לה על צווארי. אני לא רוצה למות! אני לא יכולה למות! המשפחה שלי ו-וראיין!!
״אליסון תחתכי!״ אני שומעת את הקול המהפנט הזה ובזמן שהצרחה של ראיין מהדהדת אני מנסה בכל בהכוח שיש לי להתנגד לשליטה הזאת..

-נקודת מבט ראיין-
הדמעות זולגות בלי סוף מעיניי וגם מעיניה של אליסון וידה המחזיקה בסכין רועדת בצורה מטורפת; אנקות של כאב בורחות משפתיה והסכין הרועדת מתרחקת אט אט מצווארה ואנקות כאב הופכות לצעקות וצבע העיניים שלה חוזר לצבעו הירוק האהוב עליי, וכשהיא קורסת על הרצפה, אדוארד מסמן לי שהיא חזרה לעצמה.. ״לאא!!״ אלנה צרחה בתבוסה והחלטתי לסיים את זה. אני נוגס בצווארה של הלנה וטולש לה חתיכה מאוד חשובה משם ומנתק את ראשה הבלונדיני מכתפיה וזורק לרצפה..

העשן האדום כהה מגופותיהם של הערפדים ממלא את האוויר ואני רצתי לאליסון המעולפת ועירסלתי אותה בידיי וכולם מתאספים סביבנו ״..איין..״ אליסון ממלמלת ואני מחבק אותה חזק וקרוב ״חזרת אלי קטנה שלי.. חזרת אליי..״ נישקתי כל סנטימטר מפניה והיא גיחכה וחיבקה אותי ״הבטן..הראש..״ היא ממלמלת בכאב אז הכנסתי אך ידי מתחת לחולצתה וליטפתי את בטנה ונשקתי לראשה והיא נרגעה ״תודה..״ לחשה ״על מה תודה קטנה שלי?״ ליטפתי את ראשה ״מה שאמרת.. זה החזיר לי את השליטה על המחשבות שלי ואז הצלחתי להשתלט על הגוף.. עד עכשיו הכל היה רק שקט..״ לחשה ובכתה לחזי ״זה נגמר אהובה שלי את בטוחה עכשיו.. זה נגמר..״ ליטפתי אותה ונשקתי לצווארה ואז אליס אמרה ״זה לא נגמר. סקוט אתם חייבים לעוף מפה עכשיו וג׳ייקוב גם אתם! מהר!״ האיצה בהם והם אמרו שילכו חזרה לזאבים ויחזרו אחר כך ״למה זה לא נגמר? מה קורה?״ אליסון שאלה בפחד ואדוארד אמר ״הוולטורי מגיעים לכאן.״ ואליסון נאנחה בהקלה. ממתי כששומעים את המילה וולטורי נשארים רגועים?! גופי התקשח ואליסון הניחה את ידה על חזי ״הם לא יעשו כלום ראיין. ארו אוהב את סבתא שלי יותר מידי״ אמרה ויש מצב שנרגעתי טיפונת יותר.. עזרתי לאליסון לעמוד והיא נשענה עליי ״למה אין לי כוח לעמוד?״ אמרה בשקט ״לא אכלת כלום מאז שהפנטו אותך, קארלייל חיבר לך אינפוזיה שיהיו לך לפחות נוזלים״ אמרתי והיא הנהנה ואחרי כמה שניות, הוולטורי הופיעו מולנו עם עשרה חברי משמר נוספים וארו חייך אך החיוך ירד במקצת כשראה את אליסון במצב המותש והחלש שלה ״קארלייל, אוה הקאלנים מפתיעים כל פעם מחדש.״ פנה לשלום ״אליסון יקירה! מה קרה פה?״ שאל והתקרב אליי ואל אליסון ״ארו..״ היא לחשה ושפתיה התעקלו מעלה מעט ״אני יכול?״ שאל והנהנתי, והוא הניח את ידיו עליי ועל אליסון וכשהתרחק הוא היה אחוז תדהמה ״זה היה.. וואו!״ התלהב וכולם הביטו בו ״מצד אחד כל כך הרבה אהבה וכאב, ומהצד השני שקט! זה היה מחזה מרתק לצפייה!״ אמר ופנה לקארלייל שיסביר לו את הכל חוץ ממה שראה במחשבות שלי ושל אלי ״אני עייפה..״ אליסון לחשה והרמתי אותה בידיי ככלה ״את יכולה לישון עכשיו אהובה שלי הכל בסדר..״ נשקתי לראשה והיא נפלה לשניה תוך רגע..

״נו אז איך הרגיש ל- אה היא ישנה?״ ארו פנה לאליסון וחייכתי קלות ״היא לא ישנה או אכלה שלושה ימים..״ אמרתי והוא נראה לא מרוצה ״ולמה זה..?״ שאל בעצבים קצת ״ההפנוט הקפיא אותה לגמרי. לא הייתה תגובה והיא לא זזה אם זו לא פקודה מהלנה״ בלה אמרה וארו נגע בשיערה של אליסון ״מוטב שתיקח אותה פנימה יקירי״ אמר והנהנתי וכשהסתובבתי הוא עצר אותי ולחש לאוזני ״תשמור עליה״ ״לא אפסיק לעולם אדוני״ אמרתי ונכנסתי איתה פנימה..

״ראיין״ אליסון לחשה כשהשכבתי אותה עליי על המיטה ״כן יפה שלי?״ ליטפתי את לחייה ״אני אוהבת אותך כל כך, תודה שהוצאת אותי מזה אני... אתה.. באמת התכוונת למה שאמרת שם?״ שאלה וראיתי בעיניה את הפחד מהתשובה שלי ״כן. כל מילה.״

-נקודת מבט אליסון-
שכבתי עם בטני על בטנו של ראיין במיטתו, והוא כלא אותי בין זרועותיו הגדולות ושאפתי לתוכי את ריחו המשכר ״כן. כל מילה.״ אמר והרגשתי את הפרפרים בבטני ונישקתי כל סנטימטר מפניו והוא הפך אותנו כך שאני מתחתיו וצחקתי ״התגעגעתי אליך אהוב שלי״ נשקתי לשפתיו והוא העמיק את הנשיקה וליטף כל חלק בגופי וגרם לי להצתמרר ונאנחתי ״אני אוהב את איך שאני משפיע עליך קטנה״ לחש ונישק את צווארי והשאיר לי שם לסימן סגול יפה יפה וגרם לאנקות להיפלט מפי ״רוצה שנעבור אלייך?״ שאל והנהנתי כי זה ממש מביך אותי שהמשפחה שלו מסוגלים לשמוע אותנו..

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
יש המשך קטן לא לדאוג😏😏😏