My Love

פרק 34

הבטחתי לכן המשך😏
~~~~~~~~~~~~~~~~

הוא רץ איתי לחדר שלי ותוך שלוש שניות היינו מתחת לסדינים.. אחרי סיבוב שני הפכתי אותנו כך שאני יושבת על ראיין והוא התרומם אליי ואחז בגבי שלא אפול, נשק לצווארי וירד לחזי "את יפהפייה.." לחש ומשכתי בשיערו והוא נהם "אתה מושלם.." גנחתי והצמדתי אותו אלי קרוב "אלייי.." "ראייןן.." גמרנו והוא חיבק אותי מתחת לשמיכה "אשכרה עשינו אהבה במשך ארבע וחצי שעות..״ מלמלתי וראיין גיחך..

״חשבת פעם מה היה קורה אם לא היית מכירה אותי?" שאל כשציירתי ציורים לא ברורים על חזהו "לא, לא חשבתי על זה אבל אני חושבת שהייתי נכנסת שוב לדיכאון.. אבל אנחנו כאן, ואני מחייכת ואוהבת ואני לא רוצה שתחשוב על זה אפילו! מובן?" אמרתי והוא הנהן "תגידי, אם אני אציע לך נישואין את גם תפנקי אותי כמו עכשיו?" שאל וצחקתי "אני אפנק אותך בלי שום קשר" הוא נהם והצמיד אותי אליו ונישקתי ברוך את צווארו "אה וואי אתה לא מבין! כשטיילנו בניו יורק, אז ראיתי מישהו שיחסית דומה לך רק הרבה יותר נמוך ועם זקן ארוך מכוער כזה,״ אמרתי את החלק האחרון בסלידה ״ופשוט מיליון בנות צרחו ׳חואן תעשה לי ילד!!׳ וזה היה הכי קורע בעולם! היית צריך לראות איך נורה ואני התפוצצנו מצחוק בצד וטומי לא הבין כלום, ואז כשהוא שאל אותי איך מגיעים ילדים לעולם עניתי לו שהם באים עם חסידה" אמרתי וראיין התפוצץ מצחוק ואני יחד איתו "יש מצב שאת רומזת לי משהו גברת פארקר?😏" שאל בתחמנות ונשק לשפתיי והתפוצצתי מצחוק..

"ראיין" שאלתי כשהשעה הייתה כבר חמש וארבעים בבוקר וראיין היה חצי מנומנם כי היה עייף אחרי מה שעשינו מקודם😉 "מממ?" החזיר כתשובה ושיחקתי בשיערו "אתה אי פעם תרצה ילדים? א-אני שואלת סתם, סתם בכללי כמובן" אמרתי וראיין צחקק ונאנח "הממממ.. כן אני חושב שאני ארצה ילדים.." אמר וכלא אותי בזרועותיו..
הבטן שלי הודיע באופן רשמי שהיא מוכנה לקבל את מה שמגיע לה עכשיו אחרי שלושה ימים (ותאמת, שכחתי מזה בכלל) וראיין צחק ״נלך אליי אסמה הכינה אוכל במיוחד בשבילך״ אמר והבטן שלי ענתה לו בהתלהבות והוא קם ולבש את הבגדים שלו מהארון שלי -כמובן שיש לו בגדים אצלי ולהיפך- ואני קמתי אחריו וקיווצתי את פניי בכאב ״הרבה זמן לא כאב לך אחרי סקס״ אמר והשענתי את ראשי על הזהו החשוף ״סימן שאני עושה את העבודה שלי נכון״ אמר בגאווה ונתתי אגרופון לחזהו והוא . אחרי שלבשתי את ההלבשה התחתונה האחרת (כי ראיין קרע את הקודמת,) לבשתי טרנינג של ראיין וחולצה גדולה שלו וגרבתי גרביים חמות למה קפוא בחוץ!

הגענו לבית השני שלי שם כולם חיכו לנו כולל לידיה סטיילס וכולם, ואסמה עשתה את קסמיה במטבח ״תנגבי פה נוזל לך ריר״ ראיין צחקק והצטרפתי אליו וחיבקתי את אסמה ואת כולם ואסמה הגישה לכולם פסטה בולונז וגנחתי ברעב ״אוחח אני מסוגלת לאכול פיל!!!״ אמרתי והתנפלתי על הצלחת וכשסיימתי לאכול ראיין התפוצץ מצחוק והסתכלתי עליו מבולבלת ״את ממש ילדה קטנה״ צחק וניגב מסביב לשפתיי כי התלכלכתי ״אסמה זה היה מדהים! מושלם! פרפקטו! מעולם לא אהבתי את האוכל שלך יותר מעכשיו!״ קפצתי אליה בחיבוק ונשקתי לחייה והיא צחקה וכשכולם סיימו לאכול התיישבנו בסלון ואני כמובן התמקמתי לי מעורסלת בזרועותיו של ראיין על הספה ״יש לכם תכניות להמשך? קולג׳ וכאלה?״ סקוט שאל ולידיה הסתכלה עליי במבט ערמומי וחיוך יודע והיא שלחה את האצבע של לגעת בסימן הסגול על צווארי והסמקתי, והן בתגובה צחקקה ״אני אלך להרווארד או לייל עוד לא החלטתי״ רנסמה אמרה ואדוארד צחקק וחיבק את ביתו ״את יכולה ללכת לשניהם״ ואחי זה הם הסתכלו עליי.

״אלי את יודעת כבר לאיזה קולג׳ תלכי?״ בלה שאלה והשפלתי את מבטי ושיחקתי באצבעותיי ״אני לא יודעת עדיין״ אמרתי ואמט שאל ״לאן התקבלת?״ ״דארמות׳ הרווארד וייל..״ אמרתי וכולם הסתכלו מופתעים ״למה לא סיפרת את זה עד עכשיו??״ ראיין שאל ״גם המשפחה שלי לא יודעים..״ אמרתי וראיין הרים את סנטרי באצבעו ״למה לא סיפרת קטנה?״ שאל ״לא יודעת.. עם כל מה שקרה עד עכשיו והנסיעה לניו יורק ותומי ישאר לבד ואני אהייה רחוקה מפה ומכם ומהבית ו..״ ניסיתי לחפש עוד תירוץ ״לי ולך הולכת להיות שיחה על זה אחר כך.״ ראיין נזף בי ואז התחלנו לדבר על לקרוס וליאם אמר שהוא התחיל ללמד את בן דוד שלו איך לשחק ו-אוי פאק! ״שיט שכחתי!״ קפצתי וראיין נבהל ״מה קרה??״ שאל וכולם הסתכלו ״המטריד והשפוטה צריכים לבוא אלינו! פאק שכחתי מזה בכלל״ אמרתי ״המטריד והשפוטה?״ סטיילס שאל בבלבול ״אה כן, יש לי בן דוד חורג קרצייה נטפלת לחיי בשם ארתור ויש לו איזה שפוטה שמלטפת לו את האגו הנפוח שלו ואני לא סובלת את שניהם וכל מפגש איתם נגמר במריבה ואפילו תומי לא סובל אותם״ אמרתי מהר וכמובן מאליו ואליס צחקקה ״אני לא סובל אותם גם.״ ראיין אמר בבוז והצבעתי עליו ״או רואים? רואים? אין אני אומרת לכם. ודרק אתה היית מוריד לארתור את הראש ממזמן אם היית יושב איתו חמש דקות ליד השולחן!״ אמרתי ודרק צחקק ״עד כדי כך נורא?״ ״בוא נקווה שנחזור בשלום מהפגישה הזאת״ אמרתי ״נחזור? אני גם צריך לבוא?״ ראיין שאל ״בוא בוא חמוד מי ישמור עליי מלגרום לארתור לבלות את הלילה בבית חולים?״ ״אני מוכן להתערב שהוא ישכיב לפחות שלוש אחיות״ אמר וצחקקנו וכשנפרדנו מכולם הלכנו אליי בביתה אבל הפעם ברגל, לאט, ננצל כל רגע שיש לנו ביחד ״בחיי שאין לי כוח אליהםםםםםםם״ נאנחתי בתסכול ובגלל שהייתי עם גרביים, עמדתי על רגליו של ראיין והלכנו הליכת דוב (למי שמכיר😊)

נכנסנו הביתה מצחקקים והלכתי למטבח לשתות עם ראיין וקול מעצבן נשמע מאחוריי
״אליסון.״
״ארתור.״