פרק 10

917 47 0
                                    

התעוררתי בבוקר מנשיקות רכות בצוואר "אתה לא ישן לפעמים תגיד לי?" שאלתיאת ראיין עם קול צרוד מהשינה "אני לא יכול לשון" הוא אמר "בכלל?" "בכלל." קמתי מהמיטה שלו והלכתי להתקלח "אתה חייב לי הרבה הסברים" עשיתי לו נו נו נו עם האצבע והוא הפיל אותי ונישק אותי "תיזהר ממני או שאקרא לאדוארד שיחזיר אותי הביתה" איימתי עליו מחייכת "את לא תעשי את זה" הוא חייך "ולמה, כי אתה אידיוט?" "אידיוט שאת אוהבת.." נתתי לו כאפה קטנה וקמנו והלכנו לסלון והטלוויזיה דלקה "שני מעשי רצח בוצעו בעיירה פורקס. הנרצחים הן שני גברים ושתי נשים, כולם בני עשרים" קפאתי שוב. "ראיין.. ה...ה...ה..." תפסתי בידו של ראיין והוא ניסה להרגיע אותי והו אנישק אותי כדי שאעצור את הנשימה והתקף החרדה יעבור ועלו דמעות לעיניי "היי תירגעי יהייה בסדר.." הוא חיבק וליטף אותי "לא זה לא יהייה בסדר ראיין! כל רצח שמתבצע, וזה כבר המקרה השישי בשבועיים האחרונים, ההתקפים שלי רק נהיים יותר ויותר גרועים." הם היו בשקט "אליסון אנחנו צריכים לספר לך משהו.." קארלייל התחיל והנהנתי לו לאישור "הרוצח הסדרתי הזה הוא ערפד והוא לא רוצח את האנשים האלה סתם.. הוא התכוון לרצוח רק את הנשים ובמקרה הגברים היו בחדר.. אבל לכל הנשים האלה היה מכנה משותף אחד.." "והוא..?" אמרתי "את." "מ..מה?" "הנשים האלה היו דומות לך. חקרתי קצת וגיליתי מי הערפד ולמה הוא רוצה אותך. לפני בערך מאה שנה לסבתא רבתא שלך היה סכסוך עם משפחה שהיא לא ידעה שהם ערפדים וזה יצא מכלל שליטה והוא הרג אותה ואת משפחתה חוץ מסבתא שלך ואחיה שהספיקו לברוח. אני לא יודע עוד על אותה תקופה כי לא היינו כאן אבל השגתי תמונה של הסבתא רבתא שלך." הוא הגיש לי תמונה בשחור לבן ובהיתי בה בהפתעה "אבל.. היא נראית בדיוק כמוני.." מלמלתי "כן, ובגלל זה הוא רודף אחרייך כך שאנחנו צריכים לשמור עלייך יותר מתמיד" "רגע אבל מה עם טום?! אני לא יכולה להשאיר אותו לבד ובטח שלא את וויליאם ונורה!" "קנינו להם מתנה כרטיסי טיסה לברזיל ואמרנו להם שאת נוסעת לטייל איתנו בזמן הזה" "או..אוקיי, ומה אני אמורה לעשות בינתיים?" "את צריכה להיעזר בסבלנ-" "קארלייל." אליס קטעה אותו ״מה קורה?״ ״הוולטורי. הם באים.״

My LoveWhere stories live. Discover now