פרק 38

652 40 5
                                    

״ותינשאי לי?״
*****************
הייתי המומה ולא הצלחתי להוציא קול מפי. ״כן!״ לחשתי והתחלתי לרעוד והוא חיבק אותי חזק וענד את הטבעת על אצבעי וקפצתי עליו ״אההעהעהעה!!״ צעקתי באושר והוא חיבק אותי ונשק לכל חלק בפניי..
״מתי גילית שאת בהריון?״ שאל כשישבנו על החוף כשאני בין רגליו ״כשיצאת לצוד חשדתי.. לקחתי מנורה בדיקות ו.. את הסוף אתה יודע״ אמרתי והוא נשק לצווארי והבאתי לו את האצבע שלי שינשוך אותה ״את בטוחה?״ שאל והנהנתי והוא שתה כמה טיפות מהדם שלי והתענג על הטעם..

״את שקטה״ אמר ראיין כשישבנו באמבטיה יחד כך שגבו של ראיין שעון על קיר האמבטיה וגבי על בטנו והוא שיחק עם הגולגול המרושל שלי ״אני לחוצה מהתגובה של וויליאם נורה.. בעיקר משל וויליאם״ אמרתי והוא אחז בבטני התחתונה והשענתי את ראשי על כתפו ״כשהיינו אצלך עם ארתור והלכתי עם וויליאם החוצה אני ביקשתי ממנו את ידך״ אמר וליבי ניתר לרגע ״איך הוא הגיב?״ ״הוא לא התלהב מהרעיון בהתחלה אבל אחרי מספר הבטחות ושכנועים הוא הסכים. תאמת עמדתי להציע לך הערב בחוף״ אמר ונשקתי לצווארו ברוך והרגשתי אי נוחות בגופי התחתון וצחקקתי ״אל תזוזי אני לא אשלוט על עצמי״ אמר ונהם בקטנה והמשכתי לזוז ואז הוא לקח את השליטה לידיים שלו..
***
התעוררתי בבוקר כשראיין לא לידי ואז הרחתי ריח חם ומתוק.. ניגשתי למטבח וראיתי את ראיין עם הגב אליי מכסה עוגת שוקולד בשוקולד נוזלי וחם.. חיבקתי אותו מאחור ״זה מריח מדהים..״ אמרתי בשקט והוא הסתובב אליי ונשארנו מחובקים בחום במשך איזה עשר דקות ואז מהר התנתקתי ממנו ורצתי לשירותים ״שש..״ ראיין לחש ונשק לגבי ושטפתי את פי ״את חושבת שזה בן או בת?״ ״לא יודעת, אתה?״ ״גם״ אמר ונרדמנו במיטה כשראשי נח על חזהו וידו מלטפת את בטני..
״גאד בא לי המבורגר של מקדונלדס..״ מלמלתי לעצמי וראיין חייך ״את לא יודעת כמה אני מאושר לדעת שאת בהריון ממני, שיהייה לנו עוד ראיין או עד אליסון כזה שיסתובב בבית״ אמר וחיבק אותי חזק ״אני אוהבת אותך אתה מדהים..״ מלמלתי והוא נשק לראשי ״ראיין?״ שאלתי והוא הרים והושיב אותי על השיש ״אפשר לטעום מהעוגה שהכנת בבקשה..?״ שאלתי בילדותיות והוא צחקק וחתך לי פרוסה גדולה וגמרתי אותה תוך שלוש שניות ״יש לך.. שנייה״ אמר וניקה לי את השוקולד באצבעו מסביב לפה ״אפשר לרדת לחוף?״ שאלתי וכשהנהן לבשתי בגד ים ומעליו את שמלת החוף שלי ויצאנו אל השמש בחוף. לקחו לי כמה שניות לקלוט שראיין לא לידי ומיד הסתובבתי. הוא עומד מתחת לגג של הפרגולה מסתתר מהשמש ״את רצית לראות איך אני נראה בשמש..״ אמר והנהנתי ואז הוא לקח צעד קדימה אל האור הבהיר.

וואו...

עורו מנצנץ כאילו יש עליו מליוני יהלומים קטנים המחזירים אור לקרני השמש הנשברות עליהם ועיניו יותר בולטות ואני מוקסמת.. ״אתה.. וואו..״ התנשפתי והוא התקרב ״את לא פוחדת? נרטעת?״ שאל בחשש ונשקתי לחזהו החשוף ״אתה מושלם עוד יותר ממקודם, אני לא מפחדת ממך״ הוא הרים אותי בבת אחת בסגנון כלה אל שפת החוף ממש לפני המים וערסל אותי בין ידיו ״מחר חוזרים.. איך נספר? מה עם החתונה?״ שאלתי בדאגה אך הוא נראה נינוח ״לגבי החתונה אני מציע לך, באמת, לרסן את אליס אחרת היא תגרום לך ל.. לא יודעת לצאת מצדפה או משהו״ אמר וצחקתי ״זו אליס..״ הוא צחקק וליטף את ירכי..

״זוכר שכשסיפרתם לי כל אחד את הסיפור שלכם אז רוזלי סיפרה את שלה?״ שאלתי והוא הנהן ממן לי להמשיך ״למה היא ואמט לא מאמצים תינוק?״ שאלתי והוא אמר ״אם הילד ידע עלינו הוולטורי יהרגו אותו ואת כל מי שהיה שותף לכביכול ״פשע״ הזה. אסור לשנות ילדים לערפדים. זה אחד מהחוקים החמורים שיש. הילדים לא מסוגלים לשלוט על עצמם והם ירצחו כל אחד שירצו ותהייה לנושא הזה תשומת לבם של הי האדם ואז אנחנו ניחשף. את לא רוצה לדעת מה יקרה אחר כך..״ אמר והנהנתי וארזנו חזרה את הבגדים למזוודות וטסים חזרה הביתה..

כל טיסה חשבתי על איך נספר, מה יהיו התגובות, מה עם העתיד שלי; אני בכלל מוכנה להיות אמא?

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
עוד מעט הסוף?🤔💋❤️

My LoveDove le storie prendono vita. Scoprilo ora