My Love

פרק 51

תפעילו את השיר❤
*****************

ולחשוב שאני רק שנה פה..
אחרי שהוריי נרצחו, נשארנו אחי ואני לבד ולא הסכמתי שניפרד.
זוג יחסית צעיר לקח אותנו תחת חסותם ועברנו לעיירה בשם פורקס, עיירה בלי שמש מכוסה בעננים ומזג אוויר אפור..
עד לאותו היום לא ידעתי שחיי הולכים להשתנות. עד שראיתי אותו בקפיטריה, אותו אחד שהתחמק ממני בביולוגיה, התנצל וגרם לי להתאהב בו ולספר לו את סודותיי ואת עברי המצולק. אותו אחד שאחרי מסע כה ארוך הפך להיות לי לבעל ואבא לילדים שלי..
תמיד חשבתי לעצמי מתי אפגוש את ההורים שלי אחרי כל הזמן הזה.. שמונה שנים כמעט לא ראיתי אותם והגעגועים לא פוסקים, רק מתגברים. ועכשיו, סוף סוף, אני צועדת לקראתם..
״אליסון!!!!!!!!!!״
צעקה חלושה נשמעת ואני רוצה להסתובב, אבל האור הזה.. הוא מושך כל כך..

אני לא רוצה לעזוב את ראיין ואת הילדים שזה עתה נולדו לי אבל אני לא חושבת שיש לי מילה בנושא הזה כל כך.. מה אם טומי? הוא ישאר לבד ללא משפחה גרעינית ביולוגית.. וויליאם ונורה.. אמה.. החברה מביקון הילס.. הלהקה של ג׳ייקוב.. אני באמת מוכנה לוותר על כל זה וללכת?
אבל אם אסתובב, לא אוכל לפגוש את הוריי לעולם..

כאב חד תוקף את גופי ואני מרגישה אש זורמת לי במקום דם ואני נופלת על בקרקע הלבנה, שברגע שגופי נופל עליה אני מוצאת את עצמי שוב, בבית הראשון שלי.. בבית הוריי..

״אמא אמא״ אני שומעת קול של ילדה קטנה ורואה ילדונת בת שנתיים בערך עם מוצץ ועגלת תינוקות קטנה מפלסטיק ובובה בתוכה. ״לאט את תפלי!״ קול נשמע מאחוריי ואמא רצה לילדה הקטנה.

״אמאאאא״ הילדה הקטנה בוכה שהמוצר נופל ומתלכלך על הרצפה ״לא אל תבכי בובי אבא ינקה לך את המוצצי בסדר?״ אמא ליטפה את ראשה וקראה לאבא שניקה לילדה את המוצץ ״הנה יפונת את רואה? הכל בסדר אין צורך לבכות״ אבא ליטף את פניה של הילדה והיא המשיכה לשחק עם הבובה בתוך העגלה על הדשא ושניהם יושבים על הנדנדה.. מה קורה פה? הילדה.. זו אני..

״את מתכוונת להסתכל עלינו עוד הרבה זמן?״ הם פנו אליי פתאום והתקרבו אליי והכאב בגופי גבר ״א-אמא? א-אבא? תעזרו לי ז-זה כואב..״ התייפחתי בעוד שפנים גופי שורף למוות ״לא יפונת, את צריכה לעבור את זה לבד. תחליטי בובי; להיות איתנו לנצח ללא האהוב שלך והילדים שלך, או לחיות איתם ולאבד אותנו..״ אמרה מלטפת את פניי ופרצתי בבכי ״אבל אני מתגעגעת..״ בכיתי והם חיבקו את גופי הרועד מכאב ״את חזקה אלי שלנו את מסוגלת יפונת; אנחנו כבר לא פה, יש לך הזדמנות לחיות את חייך..״ אבא אמר וניגב את הדמעות חדשות החליפו אותן ״אבל אני רוצה להישאר איתכם..״ ״את אוהבת את ראיין תומי והתאומים?״ אמא שאלה ״ברור, בכל ליבי״ אמרתי בקול רועד ״תחליטי. להקים משפחה משלך, או לאבד אותם ולהישאר איתנו. אל תתפתי אל האור אליסון.. אל תתפתי אל האור..״