My Love

פרק 27

יצאתי עם אסמה למרפסת והתיישבנו על הכסאות ״רציתי להודות לך״ אמרה והסתכלתי עלייה מבולבלת ״להודות לי?״ ״את הפכת את ראיין שלי למאושר ופתוח ואני אוהבת לראות את המבט שלו בעיניים כשהוא איתך״ אמרה וחייכתי ״גם אני אוהבת אותו.. מאוד.. ואני באמת מצטערת על כל הבעיות שאני גורמת לכם מאז שהגעתי לפורקס ועכשיו עם החולצה ו-״ ״אליסון שום דבר מזה לא באשמתך! תקשיבי.. כשראיין עזב אותנו לפני שמונים שנה והלך לטייל בעולם ולנסות לחפש את עצמו זה.. זה דיי שבר אותי שהילד שלי רחוק ממני אבל לא אמרתי לו את זה מעולם.. ואז פתאום כשהוא חזר אליי בהפתעה היה לו את אותו מבט ריקני בעיניים וזה ריסק אותי שלכולם בבית יש בני ובנות זוג ורק לו אין וידעתי שהוא רק מחכה לרגע שימצא מישהי לאהוב אותה.. ואז את הגעת״ חייכה ״מהיום שהוא פגש אותך ראיתי שהמבט שלו שונה, מלא יותר, סקרן ונמשך אלייך וכמובן שהוא לא יכל להתחמק מהחקירה שלי לגבי הבחורה שמטריפה אותו.. ואז כשהגעת לישון אצלינו, כולנו שמענו את הסיפור שלך וכאב לי, באמת שכאב לי שחווית דברים כאלה אבל כשהסתכלתי על ראיין? הוא נראה מרוסק ושבור יותר ממה שהיה אחרי השינוי שלו.. אבל אז כשהפכתם לזוג אני הרגשתי כל כך שמחה בשבילו. את גרמת לו להאמין שיש טעם לחיים האלה בתור אחד מאיתנו ואני לא אשכח לך את זה אף פעם, את החזרת לילד שלי את הרגש והאהבה לחיים״ אמרה וחיבקתי אותה ״תודה שאת מספרת לי את זה״ אמרתי לתוך החיבוק ״ועכשיו אני חייבת לשאול אותך משהו, את לא חייבת לענות אבל רוצה לדעת באמת, ותעני את הרמת לא משנה מה היא״ אמרה והנהנתי ״ראיין.. את רואה את העתיד שלכם ביחד?״ שאלה והסמקתי, והרגשתי שהלב שלי על מתאיים ״כן..״ אמרתי בביישנות והיא חייכה חיוך רחב ״את האמת חלמתי על זה פעם אחת, לילה אחרי שחזר לי הזיכרון וזה היה מושלם... לא סיפרתי לו על זה כי חשבתי שזה מלחיץ קצת.. קצת הרבה״ אמרתי והסומק לא ירד מלחיי ״הייתי רוצה להתחתן עם ראיין ולהקים איתן משפחה אבל...״ היססתי והיא נראתה מודאגת ״מה אם יום אחד הוא לא ירצה אותי יותר? או שאני אתבגר ואהייה זקנה ואני אראה כמו סבתא שלו והוא ילך ממני? מה יקרה לו כשאני אמות?״ שאלתי בתסכול והיא ליטפה בעדינות האופיינית לה את לחיי ״הוא יאהב אותך בכל מצב יקירה, ואני יודעת שהוא לא יעזוב אותך״ ״אבל אני מפחדת..״ לחשתי ״מפחדת ממה?״ ליטפה את כתפי ״הוא אמר ש.. שלא יוכל לחיות בלעדיי ואני מפחדת ש.. שכשאני אמות הוא יעשה לעצמו משהו ו..״ כבר לא יכולתי להמשיך את המשפט ואסמה חיבקה אותי ״הכל תמיד מסתדר בסוף יפהפייה אין לך מה לדאוג״ חייכה ואחרי שנרגעתי נכנסנו פנימה..

״אנחנו צריכים להספיק לנשףףףףףף״ אליס אמרה בחוסר סבלנות וקמנו לכיוון הכניסה ונסענו לנשף וראיין אפילו לא שאל ואין לי מושג אם הוא רוצה להישאר לבד בנשף או- ״אליסון חכי שנייה״ ראיין קטע אותי ממחשבותיי ״כן?״ הסתובבתי והוא הביא לי ורד בגווני אדום לבן והושיט לי אותו ״תרצי לבוא איתי לנשף?״ שאל וחייכתי ״ברור״ עניתי ונכנסנו יחד לאולם הרועש בטירוף

״רוצה לרקוד?״ ראיין הושיט לי את ידו והחמצתי פנים ״אני לא יודעת לרקוד״ אמרתי והוא משך אותי אליו בכל זאת וגרר אותי אל הרחבה הקטנה והמוארת בחוץ ״תכרכי את הידיים שלך סביב הצוואר שלי בזמן שאני אניח את ידיי על מותניי ואז נתנדנד לנו מצד לצד״ אמר וגיחכתי ועשיתי כדבריו והופתעתי לגלות שזה לא כזה נורא אחרי הכל ״אני לא הולך לעזוב אותך לא משנה בת כמ תיהיי אהובה שלי, תמיד אוהב אותך לא משנה מה״ לחש לאוזני והבנתי שהוא שמע את השיחה שלי ושל אסמה מקודם.. רקדנו מחובקים והוא לחש לאזני ״את יפהפייה הערב אהובה שלי..״ לחש לאזני ושחכתי בכלל שאני לובשת את השמלה הבורדו שלי ושיערי הארוך פזור על גבי ״תודה.. אתה בעצמך יפהפה היום, ותמיד״ לחשתי חזרה והוא הידק את החיבוק ״את מודעת לזה שכשהנשף יגמר אני הולך לקרוע ממך את השמלה הסקסית הזאת כן?״ לחש בקול צרוד ומפתה באוזני והסמקתי. הוא יודע שאני מובכת כשהוא מדבר על זה אז הנהנתי והחלטתי לתת לו מתנת סיום לימודים ״אני רוצה לתת לך.. ש.. שתשתה קצת מהדם שלי״ אמרתי והוא הסתכל עליי לא מבין ״תראה בזה כמתנת סיום לימודים״ אמרתי והושטתי לו את ידי והוא לקח אותה ברוך ״בייב את בטוחה? זה לא הכי נעים בעולם״ שאל בחשש והנהנתי ״אין לי בעיה וכבר טעמת מהדם שלי פעם אחת, חוץ מזה אני סומכת עליך בעיניים עצומות ומגיע לך״ חייכתי חיוך חם והוא הכניס את האצבע שלי אל פיו ולחץ אותה כנגד אחת משיניו ועצמתי את עיניי בכאב קל כשהשן שלו חתכה את אצבעי וכשסיים מצץ את אצבעי מהדם ונשק לה ברכות ״את מדהימה את יודעת את זה?״ נשק לשפתיי וחיבקתי אותו חזק ״אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיך ראיין.. לא משנה כמה פעמים אגיד לך שאני אוהבת אותך זה לא מכיל את עוצמה ואת כמות האהבה שיש לי אליך, באמת. ואם כל הסבל שחוויתי בשנים האחרונות היה מה שצריך כדי שאפגוש אותך אז... אז אני שמחה שזה קרה והייתי עושה את זה שוב.״ אמרתי והבטתי ארוכות לעיניו והוא הטיח את שפתיו על שפתיי ומשך אותי לנשיקה סוערת ומלאת רגש..

"ראיין?" שאלתי תוך כדי שאנחנו מתנודדים בחיבוק "מממ?" "אתה לא תעזוב אותי נכון?.." שאלתי והוא ניתק את החיבוק "מה גורם לך לחשוב ככה?" הססתי והשפלתי את מבטי לרצפה אך הוא הרים את סנטרי באצבעו "זה פשוט ש... אתה.... אממ..." התחלתי לגמגם "אליסון תגידי לי מה את חושבת" הסתכל בעיניי ברוך "זה פשוט ש... אתה לא מסכים לשנות אותי ואני אתבגר ובסופו של דבר אהייה זקנה ואראה כמו סבתא שלך ואתה לא תאהב אותי יותר..." הפסקתי כי נחנקתי כבר מהדמעות בגרוני והוא תפס בפניי והכריח אותי להסתכל אליו "אלי לא משנה מתי ואיך תיראי, אני תמיד אוהב אותך ואני לא משנה אותך כי את לא יודעת כמה זה קשה להיות כמוני.." אמר והנהנתי והוא סובב אותי כך שגבי נשען על חזהו. הוא נשק לשפתיי ואז ירד ללחיי.. ללסת שלי ואז לצוואר.. "ר..ראיין" הצמדתי את ראשו אל צווארי ומשכתי קצת בשיערו מה שגרם לו לנהום וזה הדליק אותי לגמרי. ניתקתי בקושי רב את ראשו מצווארי ונישקתי את שפתיו ועשיתי את אותו המסלול שעשה לי ונעצרתי על צווארו "ממ..." הוא נאנח והטה את ראשו אחורנית נותן לי גישה טובה יותר לצווארו..