Knot's Calore ↬ TaeKook

Chapter 5-Taehyung

הריח של הגור החדש שלפני כמעט רבע שעה נולד, גרם לזאב-האומגה שלי לחשוק בדבר כמעט כאילו זו הייתה מטרת חייו... ללדת, להכיל בפנים כל כך הרבה גורים מהאלפא שהיה שייך אך ורק לי. זו הייתה גאווה גדולה, תשוקה אדירה ורצון עז ללטף את הבטן ההיריונית שדמיינתי שהייתה לי. במוחי זה היה מחזה יפהפה, יכולתי כבר לראות את דמותי מעבירה את ידה על הבליטה הזאת בזמן שהגור בועט בפנים, את העיניים שלי נעצמות כדי להרגיש את עוצמת התחושה. לשכב במיטה ולהרגיש את החיבור לגור שלך היה דבר מרתק בעיניי, לראות את ההתאמה שלך אובססיבי כל כך להגן על שניכם... זה דבר שיכל להבעיר בי את הרצון להתמסר... לתת את הלב והגוף שלי אל ההתאמה שנועדה לי, הייתי בטוח כל כך שהוא יגיע בקרוב, קיוויתי כל כך שיגיע בקרוב. ידעתי שעם הזמן אלמד לאהוב, אלמד שזו לא רק הרצון להזדווג או פשוט לסמן טריטוריה אחד על השני. אלא לנשום את הריח של ההתאמה ולהתרגש בכל פעם שהעיניים נתקלות בה, או הרצון להיות קרוב כל כך אליה, שהיא החיים שלך והדבר היחידי אותו אתה רואה. זה היה החוזק של הזוגיות, גם אם לפעמים האנושיים זלזלו בערך הזה. בשבילנו האומגות, זה היה כבוד, כבוד עצום להיכנס להיריון ולהסב לבני הזוג-ההתאמה שלנו אושר. אומגה עקר או עקרה, לא היה להם שום ערך, כשאין המשכיות, אין בשביל מה להתקיים אצל חלק מהלהקות... אבל כאן, זה היה הגורל ואי אפשר להתנגד לגורל, בטח לא כשהוא פותח לך את הדלת ומכה אותך בפרצוף.

וכשהשענתי את ראשי לאחור עם פלג גוף עליון עירום לחלוטין, בזמן שהרוח הקרירה העיפה את שיערי לאחור, התמונה ההיריונית והדמיונית שלי הגיעה למוחי... עמדתי עירום כביום היוולדי במטבח של הוריי וליטפתי את הבטן הבולטת הזו שכבר הייתה בסוף החודש השני, שבעצם אצל האנושיים זה היה חודש שישי, ומזגתי את הגלידה האהובה עליי ביותר לתוך כוס קטנה; הכפית שהונחה על השיש הלבן והנקי, נמשכה על ידי כף ידי וחפנה מעט גלידה אל תוך הקימור שלה, ליקקתי את שפתיי בתאווה והרמתי את הכפית אל פי והכנסתי אותה אל השטח החם. בתוך מוחי... יכולתי להרגיש את הטעם השוקולדי נמס בפה וגורם לי לשכרון חושים, הלב שלי פעם מהר וגניחה קולנית נשמעת ברחבי המטבח... כאילו היה דבר יותר מענג מסקס, שהעניק אושר רגעי ונתן תחושה של עוד... שוקולד. יכולתי לדמיין את הגור שלי זז בפנים ונותן לי סימן שהיה בדיוק כמו אימא שלו, מכור לגלידה חומה שהגיע עם חתיכות קטנות של פיסטוקים. עד שלפתע הרגשתי שתי זרועות ארוכות ושריריות נכרכות סביבי, הדמות שלי השעינה את גבה באהבה טהורה על הגבר שחיבק אותי מאחור וליטף את הבטן הגדולה שגדלה לה במהירות, שפתיו החמימות הונחו על כתפי ונישקו את עורי נשיקות רטובות. כפות הידיים הגדולות עברו על הבטן הזאת בעוד שהפה עשה את דרכו אל האוזן... וכל מה שיכולתי לשמוע ממנו היה: 'האם שני הגורים שלי התגעגעו לאבא?' ולפתע, המוח שלי חשף את הפנים שהיו מאחורי... אותו שיער שחור כעורב שכל כך אהבתי, שיער חלק ומבריק שחלמתי לקבור את אצבעותיי בו ותפוס אותו בזמן שהאלפא הזה נדחק עמוק לתוכי, עמוק כל כך ומכתיב את הקצב בו זיין אותי. העיניים צרות וכהות שהביטו בי בתאווה ובשנאה יוקדת שגרם ללב שלי לבעור, אהבו כל כך הרבה מראות וגרמו לשאר להיראות מיותרות, צפו בכל כך הרבה תככים ומזימות, אך אותי השאירו מאחור, גרמו לי להרגיש חסר ערך וחסר תוכן, הורידו אותי והשפילו אותי, לא בציבור, לבד... זה הרבה יותר גרוע. אותו אף עבה שנשם עמוק בכל פעם שהרגזתי אותו וגרם לכעס שלו לגבור ממה שהוא כבר היה, אותו אחד שהתנפח בכל פעם שזרקתי הערה או התנגדתי... לא היה האלפא שלי, לא היה שייך לי ולא רציתי שיהיה שייך לי, הוא לא היה בשבילי וזה כבר היה ברור מאליו. ואותן השפתיים האדומות עם הדקיקות הקטנה שגרמו לי לרצות להתקרב, הזמינו אותי ללכת עוד כמה צעדים קדימה, אל תוך גוב האריות; בעוד שהוא היה האריה ואני הייתי הטרף שגרם לו להיות רעב אפילו יותר. ג'ונגקוק.