לשמוע את השיר, שיר מושלם. ובבקשה תגיבו על הפרק.
התוודות קטנה:
לפני שהעלתי את הספר, חשבתי שזה יהיה הסיפור הכי פחות פופולארי שלי... אבל הגענו לחמש אלף הצבעות ואני גאה!!!
...
השבוע עבר כהרף עין ועיניי נפקחו כשהרגשתי את גלי החום הקיצוניים שגרמו לי לבעוט בשמיכה או לכלוא אותה בין רגליי, זיעה נאגרה במצחי וכל מה שרציתי לעשות היה לקבור את עצמי בתוך דלי מלא בקרח או לצאת עירום אל האוויר החופשי. לכמה שניות יכולתי גם לדמיין את זה, אותי ואת האלפא שלי, עירומים לגמרי במרפסת של בית במקום בו אף אחד לא היה קיים מלבדנו ומלבד הגור שלנו; אבל כשהתהפכתי על הצד השמאלי שלי, קיבלתי את ההכרה שהייתי בתוך החדר של ג'ונגקוק, בבית האלפא וכמעט שלא הייתי עירום, הייתי לבוש באחת החולצות הלבנות שלו כי הריח שהיה עליהן הרגיע אותי ולא שאלתי יותר מדי אם אני יכול לקחת אותן או לא, למען האמת גם הוא לא שאל… אלא רק צפה בי מתרוצץ בחדר מכוסה רק עד מאחורי הישבן מהמקום שלו במיטה. המיטה עצמה הייתה כולה בלגן אחד גדול, עכשיו כשנמנעתי מלישון על הבטן שלי, הרגשתי את חוסר הנוחות הזה שגרם לי למצוא פתרונות אחרים לבעיית השינה שלי. וכשהחלטתי להרים את רגלי, להניח אותה על ירכיו של הגבר שלי, ולכרוך את ידיי סביבו כדי שאוכל לישון עוד קצת הבוקר הזה, היא נחתה היישר על המזרן וזרועותיי מצאו עצמן מחבקות את האוויר… ג'ונגקוק לא היה שם.
סרקתי את האזור הריק במחשבה שאולי הוא עוד לא חזר מהציד שלו, אולי הם התעכבו ביער… אבל כשנזכרתי שהקימה שלו בחמש לפנות בוקר העירה אותי, הבנתי שקרני השמש שנכנסו דרך חלון חדרנו סימן על שעה יותר מאוחרת. נשיפה של עייפות יצאה מבין שפתיי כשהנחתי את כף ידי על בטני שבלטה קצת יותר מלפני שבוע, ההיריון הזה גרם לי להיות עייף יותר מבדרך כלל וחסר חשק לקום מהמיטה הזאת שהייתה חברתי הטובה ביותר ברגעים האלו, השמיכה הייתה אהבת חיי והכרית הנשמה התאומה שלי. אבל נאלצתי להתנתק מהן כשהרמתי את עצמי בכוח לתנוחת הישיבה, ידי לא עזבה את הבטן שלי וגם בעיניים שהיו פקוחות בלית ברירה, רק חיכיתי שהבטן ההיא תגדל אפילו יותר.
שדה ראייתי היה מעורפל, ולעיניים שלי לקח קצת זמן להתרגל לחפצים הצבעוניים שראיתי ברחבי החדר… ראשי הלם בכאב ולחץ התפשט במוחי. משום מה יכולתי לחוש בחושים החדים שלי מתחדדים להם אפילו יותר, האף שלי הריח את הריח הנעים של סבוני המקלחת ואת ריח משחת השיניים הפתוחה על הכיור. הפה שלי הרגיש יבש, בזמן שהנחתי את כפות רגליי על הרצפה, הם היו חזקים גם מבלי שבאמת התכוונתי, כאילו הגוף שלי באוטומטיות חיפש את האלפא שלי וברגע שהשתמשתי בחוש השמיעה שלי, יכולתי להקשיב לצליל המים זורמים בדוש, יכולתי לנחש שג'ונגקוק התקלח שם.
הרמתי את עצמי מהמיטה בחוסר חשק, ללא רצון להתחיל את היום הזה כפי שהייתי אמור לעשות וידעתי שלא היו לי הרבה ברירות אלא להתחיל אותו. רגליי סחבו אותי ברישול אל הדלת שהייתה מעט פתוחה וכף ידי דחפה אותה לאחור בעוד שנכנסתי לתוך חדר המקלחת ללא היסוס. רעש המים הזורמים רק התחזק, התעצם, וברגע שהרמתי את ראשי אל מקור הרעש, ראיתי את גבו וישבנו העירומים מופנים אליי, קוראים לי שאחבק אותו כי כולו היה שייך לי, אבל לא התפתיתי להתקרב אליו מיד. הרגשתי כמו זאב פראי כשהפנתי את גופי הצידה והסתכלתי על דמותי במראה, אצבעותיי אחזו במברשת השיניים השנייה שעוד לא השתמשו בה הבוקר ובעוד שבהיתי בעצמי, מרחתי על השיערות שלה את המשחה החריפה. רכנתי קדימה בידיעה שהוא ידע שהייתי כאן וצחצחתי את שיניי בחוזקה עד שראיתי דם מתערבב במשחת בשיניים ששטפתי מהפה שלי. אצבעותיי שטפו את המברשת ולאחר מכן ניקו את עצמן מהמשחה שנמרחה, הנחתי את המברשת במקומה והתרחקתי מאותו כיור. תפסתי את שולי החולצה הלבנה והרמתי אותה, היא מצאה את עצמה זרוקה על הרצפה כשהתקדמתי באיטיות אל הגבר שלי והאומגה שלי שהריח את הריח החזק שלו, מצא בו אלפא ראוי ואבא נבחר לגורים שלי, לגור שלנו.
YOU ARE READING
Knot's Calore ↬ TaeKook
Fanfiction"אהבה היא חולשה, ואני חלש..." ג'ונגקוק שנאתי אותו. הוא היה האחד שליבי שרף בלהבות בכל פעם שעיניי נחו על דמותו. תיעבתי אותו, את ריח האומגה שלו, וכל פעם מחדש מצאתי את עצמי צמא לטעום את דמו ואת גופו. ידעתי שיום אחד הטבע ההרסני שלי יוביל אותי למותי, אבל...
