אני בטוחה שלמעט כמה מכם, נטשתם אותי. אבל אלו שנשארו, בבקשה תגיבו ותצביעו על הפרק! עבדתי עליו במשך כל כך הרבה זמן! אני מבקשת בכל בקשה שתגיבו את דעתכם, היא חשובה לי.
...
לא יכולתי להיזכר ביום בו עיניי נפקחו והרגשתי דחף עז להצמיד את אפי אל עורו של האלפא שלי, לנשום את האוויר שהוא נשם את החמצן שהכניס לבפנים, את האבק שמילא את קירות צינורות הבליעה שלו ולגרום לו לפלוט עודף של הריח הדומיננטי שלו שגרם לאומגה שלי להרים את הזנב בשבילו, שגרם לי להסתובב ולהתכופף כדי שיביט בחור הרטוב שלי, כדי שייקח אותי, שישלוט בי ויראה לי של מי הייתי ולמי הייתי שייך. לא הבנתי את החשק הפתאומי שלי לשאוף את ריחות הים והאדמה שהשתלבו ביחד ונדפו ממנו ביחד עם ריח מתוק שהגוף שלו פלט, אותם ריחות סימנו שהחורף עמד להגיע, שאלו היו הזמנים הטובים להם חיכיתי; הגשם שסימל לאחרים כדבר מדכא והשמיים האפרוריים שהסתירו את השמש וגרמו לשאר לחשוב שלא יהיה להם הארה בחיים, הם אלו שהזינו אותי.
היד שלי ליטפה את החזה החשוף של ג'ונגקוק, השיער האפור שלי התפזר על כתפו ואני לקחתי שאיפות-שאיפות כשבכל שאיפה, הגוף שלי התעורר לחיים, הדאגות שלי הרפו ממני והחששות שעלו בי, הסתלקו. אבל הפעם זה היה שונה, משהו בתוכי היה שונה, זה הרגיש כאילו לא הייתי מסוגל בלי המגע של האלפא שלי, שהייתי תלוי בו וזקוק כל כך להיאחז בו ולא להרפות ממנו, כאילו זו הייתה התמכרות רגעית שרצתה להימשך לנצח. ככל שהסתכלתי עליו, ידעתי שאסור היה לי להעיר אותו בצורה גסה, שהייתי צריך להתרומם ממנו לאט-לאט מבלי לעשות תנועה חדה כי אהבתי את הדרך בה העיניים שלו היו עצומות והחזה שלו עלה וירד בקצב אחיד… רציתי להתעורר ככה כל בוקר, לישון ככה כל ערב ולהישאר ככה לנצח. גופי התרומם מהחזה שלו באיטיות, כפות ידיי השתדלו לנוע לצדדים כדי שלא יתנגשו בפניו בטעות, וכשגופי העירום קם מהמיטה, יד גדולה נכרכה סביב שורש כף ידי ומשכה אותי בחזרה.
"לאן אתה הולך?" קול נמוך וגברי נשמע באוזניי, וצמרמורת עזה שעצרה אותי במקומי גרמה לי כמעט לאבד שיווי משקל… ראשי הסתובב אל הגבר שלי בחדות וכל מה שיכולתי לעשות היה לשלוח לעברו חיוך קטן, חיוך קטן ומתוק ולשכב לצידו בחזרה. ידו עדיין לא שחררה אותי, הנחתי את כף ידי על הלחי הגסה שלו ורכנתי קדימה, שפתיי נשקו לחזו כשמשהו בי לרגע חשב שאולי היה בו משהו שרצה שלא ניפרד מעתה ואילך… שאולי הוא ירצה להיצמד אליי, לאחוז בי ולא לעזוב.
"אתה לא רוצה שאלך, אלפא?" חיוכי הפך לרחב יותר ונשלח אליו בהתגרות, שיערו השחור פוזר על הכרית בצורה פרועה והשרירים הרפויים שלו התכווצו כאילו העירו אותם משנתם בחדות… השמיכה הגיעה לקו המותניים של הגבר שלי וכל מה שרציתי לעשות היה להרים אותה ולהתיישב על הרגליים הקשות האלו, להתיישב עליהן ולגרום לו למשוך אותי אליו בכוח.
YOU ARE READING
Knot's Calore ↬ TaeKook
Fanfiction"אהבה היא חולשה, ואני חלש..." ג'ונגקוק שנאתי אותו. הוא היה האחד שליבי שרף בלהבות בכל פעם שעיניי נחו על דמותו. תיעבתי אותו, את ריח האומגה שלו, וכל פעם מחדש מצאתי את עצמי צמא לטעום את דמו ואת גופו. ידעתי שיום אחד הטבע ההרסני שלי יוביל אותי למותי, אבל...
