*תתייחסו להודעה בסוף הפרק.
...
לא יכולתי להבין למה הירח ייחל לי את מה שייחל, או למה עמדתי באותו המקום שבו הייתי צריך לעמוד, למה הרגשתי ריק ובו זמנית הרגשתי מלא? כאילו הייתי חצוי, לא ידעתי לאן הלב שלי הלך, או למה הייתי מבולבל… מה שבטוח, זה שהאלפא שעליו חשבתי באותו הרגע, גם ללב שלי לבעור מעוצמת הרגש שחשתי כלפיו. יומיים עברו, יומיים בהם לא העזנו להביט אחד בשני, יומיים מאז שהמונים סיפרו לי איך הגן על החדר בו שכבתי, בו סבלתי מהרצון להזדווג עם אלפא כלשהו. הייתי זול באותו הרגע, אך זו לא הייתה הברירה שלי, זה לא הייתי אני… אלא הטבע שעשה את שלו. זה היה כמו חלום, שנאה שהפכה להגנה, הגנה שגרמה לי יפול בשבילו אפילו יותר. כאילו הפעם הייתי שייך לו לחלוטין, אהבתי, התגעגעתי לידיים שלו שהרימו אותי עוד כשהייתי בהכרה מוחלטת… הייתי טיפש ארור, אך הייתי חייב לו את חיי. ידעתי שברגע שאלפא ללא התאמה ייגע בי, יזווג אותי, ייתן לי את מה שביקשתי באותו היום, חיי יסתבכו, אקבור את עצמי באדמה ואחנוק את עצמי למוות.
ג'ונגקוק הראה לי שליטה עצמית, אך עם זאת סלידה עזה שגרמה לליבי לעצור מהעלבון, המילים שאמר לי באותו היום, פגעו בי כל כך… גרמו לפניי ליפול מהבושה, הוא חשב כל כך הרבה דברים לא נכונים על מה שהייתי או על מה שעשיתי, הוא לא הבין שהייתי מוכן למסור לו את עצמי לחלוטין ברגע שיחליט לקבל את האני השלם שלי, ברגע שיחליט לוותר על השנאה, לשכוח מהדחייה ולתת לי מקום בלב הקר והקשה שלו. אך עם זאת, השליטה העצמית הזאת גרמה לי לייבב, כאילו לא הייתי מושך מספיק בשבילו, שההזדמנות היחידה שהייתה לו לגעת בי, נעלמה כלא הייתה. אולי ההצעות שלו היו כלום ושום דבר, רק דרך להשתעשע בי ותו לא… התאהבתי יותר, אך לא נתתי לאהבה הזאת לעוור אותי לגמרי, לא אחרי שהשפיל אותי מול כולם. אבל יש שאמרו שהוא כמעט הרג למעני, יש כאלו שהביטו בי באכזריות על היותי האומגה היחידי שג'ונגקוק התאמץ לשמור בתול לגמרי, יש שיגידו… שהייתי אנוכי ומעשה כזה מוחק את כל המילים שאמר לי קודם לכן. הוא רדף אותי בכל מקום שאי פעם הלכתי בו, המחשבות עליו רדפו אותי, הייתי תמים, חסר יכולת לתת דעה, רציתי אותו ולכן נתתי לזה לחלוף לידי.
העיניים שלי לא היו רדומות, כאילו לא הייתי עייף כלל בשעה המוקדמת הזאת של הבוקר, במשך חצי שעה שכבתי במיטה הנוחה הזאת ונתתי לעצמי לחשוב… להיזכר איך פלג גופו העליון היה נראה בדיוק כפי שחלמתי עליו, איך איברו עמד בגללי והוא לא היה מוכן לחשוף אותו לראווה בשבילי… יכולתי להיזכר ברצון העז שלי ללקק את הזין שלו, למשוך אותו אליי ולהחדיר אותו כאילו היה דילדו שלי שבו יכולתי לשלוט. רציתי שיזוז בתוכי, שיזיין אותי חזק עד שאפסיק לנשום, רציתי שיעבר אותי, שייתן לי את הגורים שלו ויגיד לי שהם שייכים לי… שהם שייכים לנו. בידיעה שעליי לקום לארוחת הבוקר, להיות באיחור, להגיע לשם לא בזמן, זה להבין שלא ישאר אוכל עד ארוחת הצהריים שתתרחש בשעה ארבע בדיוק. אך לא יכולתי שלא להסמיק, כל כך רציתי לגשת אליו, לתת לו… כל מה שרק יכולתי, להודות לו בכל דרך שרק ירצה, בידיעה שאני אהיה החלש מבינינו, ששבוי במלכודת שלו כל כך, בידיעה שאכזבתי את עצמי ואת כל מי שהאמין שלא אתאהב בו גם.
YOU ARE READING
Knot's Calore ↬ TaeKook
Fanfiction"אהבה היא חולשה, ואני חלש..." ג'ונגקוק שנאתי אותו. הוא היה האחד שליבי שרף בלהבות בכל פעם שעיניי נחו על דמותו. תיעבתי אותו, את ריח האומגה שלו, וכל פעם מחדש מצאתי את עצמי צמא לטעום את דמו ואת גופו. ידעתי שיום אחד הטבע ההרסני שלי יוביל אותי למותי, אבל...
