מתנצלת על העיכוב, בבקשה תצביעו ותגיבו המון! תלכו תקראו את הסיפורים של Harley_skys הם מדהימים! ו- X-gucci העלתה סיפור חדש על טאהקוק! תלכו לקרוא!
...
לא ציפיתי לחום הזה, גם לא למתח ולכאב שהרגשתי בכל רחבי גופי, לא חשבתי שהייחום יגיע בזמן שהכי לא ציפיתי לו, שהכי לא קיוויתי לו... ברגעים שבהם לא היה לי אף אחד חוץ מאת עצמי. הגוף העירום שלי הוטל על הרצפה המלוכלכת הזאת, הרגליים שלי היו ישרות ופרושות על המשטח הקר ואיברי עמד זקוף וגאה כדי לחדור עמוק לתוך החור הרטוב של האומגה שלי שלא היה כאן, שלא היה כאן איתי. התנשמתי בכבדות, שדה הראייה שלי היה מעורפל וכמעט ולא יכולתי להבחין בדבר מלבד הריחות של אלו שהשגיחו עליי מבעד לדלת הברזל הגדולה שהייתה נעולה ונועדה לעצור אותי. לא יכולתי לסבול את הכאב או את החום שעבר בי בגלים, עיניי נעצמו ופי נפתח כשהשענתי את ראשי לאחור וכרכתי את כף ידי סביב איברי הקשה.
"טאהיונג- טאהיונג... פאק! תבוא לכאן- תבוא אליי, אני רוצה אותך-" נהמתי כשהנעתי את כף ידי ההדוקה מעלה ומטה על כל אורכי. מוחי היה אפוף בערפל משונה כשהרגשתי רטט של עונג בבטני, התחלתי להתפתל כשידי זז במהירות על הזין שלי ולא הייתה קרובה למה שרציתי להרגיש. "לון- לון! אני אוהב אותך... אני רוצה אותך איתי עכשיו, תבוא אליי!" הנעתי את כף ידי במהירות, בחוסר שליטה, הרמתי את פלג גופי התחתון כלפי מעלה וזיינתי אותה באגרסיביות כאילו היא הייתה החור המתוק והרטוב של טאהיונג. לא רציתי את גופו, לא רציתי שיבוא ויעזור לי, במצב שבו היינו הספיק לי שיהיה כאן ויצפה בי סובל, שיגיד לי שהוא פה לידי בעוד שהאלפא שלי נאבק לתפוס את המושכות והוא תפס.
"יונגי! הוסוק! שחררו אותי עכשיו!" צעקתי והעפתי את כף ידי מאיברי כשהיא לא עזרה לי. עיניי זהרו באדום כשהתרוממתי מתנוחה הישיבה והתקדמתי קדימה בזריזות, אך השלשלאות המזוינות עצרו אותי ומנעו ממני מלזוז אפילו צעד אחד יותר. הדמעות חנקו אותי, הרגשתי כלוא בתוך עצמי כשהרמתי את כף ידי לעבר הדלת הכבדה וניסיתי להגיע אליה, ניסיתי לפתוח אותה בעודי רחוק כל כך ממנה... מטורף וכמהה למגע המלטף של האומגה שלי, מטורף וכמהה לקולו, לגניחותיו, רציתי לדפוק לו את התחת היפה הזה ולגרום לו לאבד הכרה מכל מה שהאלפא שלי רצה לעשות לו. "פאק- טאהיונג! תביאו את האומגה שלי עכשיו!" זה הרגיש כאילו נהדפתי לאחור, כאבים ומתח מהזין שלי עברו בי בכמויות וגבי התרסק על הקיר, אחזתי בשלשלאות וניסיתי לתלוש אותן מאותו קיר... ניסיתי להשתחרר בכל כוחי, רציתי להרוס את התחת של האומגה שלי, רציתי לקבור את עצמי בתוכו ולסמן אותו שוב ושוב, רציתי אותו כל כך.
"לעזאזל איתך ג'ונגקוק, אתה יותר גרוע ממה שחשבתי שתהיה-" הראיה שלי הייתה מטושטשת, כמעט ולא יכולתי לראות את הזאב שהביט בי מבעד לסורגים הקצרים שהיו בדלת. אוזניי שמעו בעוצמה את הדלת חורקת ונפתחת, שיני הזאב שלי יצאו ממקומן בחייתיות ואני הרמתי את עיניי האדומות כדם אל מי שנכנס, יכולתי לראות את הזאב בשלישיות ובערפול... אך זיהיתי את קולו של אחי היטב. הוא התקדם אליי ונשאר במרחק זהיר איתי, גבי נגרר מטה לאורך הקיר והתיישבתי בחזרה על האדמה כשכוחותיי התעייפו. שנאתי את הכל, שנאתי להיות חלש, עירום וחשוף, שנאתי את הרצון העז שלי לרצות לזיין את לון חזק כל כך בכל הדרכים האפשריות בעוד שלא היה פה, שנאתי את כולם... שנאתי את עצמי. "אתה נראה רע, מאוחר יותר יונגי יבוא עם אוכל ומים בשבילך. לבינתיים קח-" הוא הרים לפתע משהו שחור בידיו, עיניי נצצו כמעט בטירוף כשריח מוכר כל כך הטריף את חושיי, נהימה קולנית יצאה מגרוני ואני זינקתי ממקומי אל אחי הגדול אך השלשלאות מנעו ממני מלהתקרב.
ESTÁS LEYENDO
Knot's Calore ↬ TaeKook
Fanfic"אהבה היא חולשה, ואני חלש..." ג'ונגקוק שנאתי אותו. הוא היה האחד שליבי שרף בלהבות בכל פעם שעיניי נחו על דמותו. תיעבתי אותו, את ריח האומגה שלו, וכל פעם מחדש מצאתי את עצמי צמא לטעום את דמו ואת גופו. ידעתי שיום אחד הטבע ההרסני שלי יוביל אותי למותי, אבל...
