שלום לכולם, אז הבנתי ממספר התגובות בפרק האחרון שלא כל כך אהבתם אותו, אשמח שתגידו לי אם הייתה בעיה מסוימת בו או אם הוא היה לא מספיק מעניין. מקווה שעל הפרק הזה תגיבו יותר כי באמת השקעתי בו (7000 מילים).
ורציתי לבקש שתקראו את הסיפור של הבחורה JoeBrookeKenned שליטרלי לימדה אותי כל מה שאני יודעת... אני ממש אשמח אם תעשו את זה.
...
"לון, הגור שלך לא מפסיק לבכות," אמר לי ג'ונגקוק כשהחזיק את הגור שלנו קרוב אל החזה שלו וניסה להרגיע את הגור הקטן שבכה בקולניות. גבי נשכב על המצעים הרכים והנעימים שעזרו לשריריי להרפות ועיניי הביטו באלפא שלי עומד ליד החלון בחדרנו ומנענע בעדינות את התינוק שלנו כדי שירגע. לא יכולתי להבין היכן הייתי בדיוק ובו זמנית ידעתי שמשום מה... הכל היה בסדר, הכל היה שליו ונינוח, הכל הרגיש קליל כל כך, ללא שום כאב או בעיות ביני לבינו והחיוך שלי היה רחב על פניי. מצד לצד יכולתי להרגיש את השרירים של לחיי נמתחים והלב שלי פעם בחוזקה כשגוש דמעות של אושר חנק את גרוני, לא הצלחתי להבין למה הרגשתי את כל זה כשהסתכלתי על הגבר שלי עושה את כל זה, במודע שלי ידעתי שלא היינו בסדר, ידעתי שלא היינו ביחד, ידעתי את כל זה. אז למה זה הרגיש כאילו זו הייתה תקופה אחרת? "הנסיך הקטן של אבא, למה אתה בוכה מממ? אימא עייף מדי בשביל לטפל בך. אבא בילה איתו כל הלילה." צחקוק קטן יצא מבין שפתיי כשצפיתי בו, הוא היה יפהפה וגברי, ואישוניי שהביט בתינוק שלא היה דומה כלל לקיו, סרקו את הגור שידעתי באובססיביות שהוא היה שלי... שלנו. השרירים של ג'ונגקוק התכווצו כשהוא הרים את הגור שלנו בדמותו האנושית ונשק לשפתיו הקטנות, האפים שלהם התחככו אלו באלו והתינוק שלי שצרח וייבב, הביט באבא שלו בתמימות עד שבאיטיות הבכי שלו הלך ונעלם.
"אימא!" קול של גור קטן הגיע עד לאוזניי וצלילים של רגליים רוקעות על הרצפה נקלטו בשטח שמיעתי. הדלת שהייתה מעט פתוחה, נדחפה על ידי שתי ידיים קטנות אך בעוצמתיות, ואותן צלילי רגליים ששמעתי קודם הופסקו כשגופו הקטן של קיו ניסה לעלות על המיטה. "סונג לא נותן לי לשחק עם סאנגי כי גנבתי לו את הצעצוע!" הרגשתי את הכובד של הגור שלי על המיטה כשהוא הצליח לעלות בסופו של דבר וברקע נשמע קולו של ג'ונגקוק מצחקק בזמן שהביט בגור שלו מתקדם אליי ומתיישב על בטני. "תגיד לו! אני רוצה לשחק עם סאנגי! ג'י לא נותן לי להתקרב אל סומין כי הוא גדול יותר ממני, אבל אני אכסח אותו כשאהיה גדול כמו אבא!" החיוך שהיה על פניי התמתח אפילו יותר כשראיתי את הלב שלי יושב עליי ולא מפסיק לדבר. זה הרגיש כמו חלום, הכל היה בהיר ויפהפה כל כך, לא הצלחתי להרגיש דאגות גם אם ניסיתי. הכל היה מוזר כל כך ובו זמנית הרגיש לי כל כך טבעי, זרועותיי יצאו ממתחת לשמיכה ונכרכו סביב הגוף הקטן של הגור שלי, קירבו אותו אליי והוא נשק לשפתיי כאילו כבר ידע מה רציתי לעשות.
YOU ARE READING
Knot's Calore ↬ TaeKook
Fanfiction"אהבה היא חולשה, ואני חלש..." ג'ונגקוק שנאתי אותו. הוא היה האחד שליבי שרף בלהבות בכל פעם שעיניי נחו על דמותו. תיעבתי אותו, את ריח האומגה שלו, וכל פעם מחדש מצאתי את עצמי צמא לטעום את דמו ואת גופו. ידעתי שיום אחד הטבע ההרסני שלי יוביל אותי למותי, אבל...
