תשמעו את השיר ובבקשה תגיבו על הפרק ולכו תקראו את הסיפור החדש של -YoungForever, קוראים לו Black Rose והוא מדהים!
...
לא ידעתי איך זה הרגיש להיות מת ועם זאת כל כך חי. לא ידעתי אם הלב שלי יפעם בחוזקה או יעצור לגמרי, אם עיניים יעצמו או ישארו פקוחות. לא הצלחתי להבין את זה. אבל ידעתי שיכולתי להפריד בין רגש לרגש ולפרק את כולם כך שאוכל להתמקד בהם אחד-אחד מבלי לחשוש שאשבר. לא הייתי טיפוס שנשבר, וגם לא הייתי אחד שיכול היה להוציא את ליבו ולהקריבו על השולחן. במשך שנים האפלה אפפה אותי, אירחה לי חברה ובדרכה המעוותת, היא נהפכה להיות הדבר החשוב ביותר עבורי. עד שמצאתי משהו אחר להתמכר אליו, עד שדברים ישנים עטו מסכות חדשות, לבשו בגדים חדשים, הדיפו ריח חדש; מצאתי מישהו שאוכל לעקור את ליבי במקומו ולשים אותו על השולחן, מצאתי מישהו שהשכיח ממני את האפלה ופיזר את הקור שעטף אותי. היינו שלמים ביחד, היינו גוף אחד, ואהבנו את ההרגשה שהייתה לנו כשהתאחדנו אחד עם השני. נועדנו אחד לשני.
אבל משהו בתוכי עמד לפרוץ החוצה. לא ידעתי אם זה זעם או אולי דחף חייתי לקחת את מה שהיה שייך לי, לאהוב אותו לנצח ולתת לו כל מה שליבו חפץ בו. משהו בי עמד לפרוץ כשהבטתי בלון שלי, האהבה הראשונה של החיים שלי, הירח בכבודו ובעצמו, הטוהר והשלמות שהשלימו את האני הריקני שלי. משהו בי עמד להתפוצץ כשהכרתי אתמול את האהבה השנייה בחיים שלי, את הגור שלי, את החיים שאני הכנסתי לבטן של האומגה שלי, את הדמות השחורה והקטנה שלא עמדתי לוותר עליה, לא עמדתי לוותר עליו. לא האמנתי שהוא יבוא בדמותי הקטנה, לא הצלחתי להבין עד כמה הגורל אהב לצחוק עליי, להציב מולי מראה שבורה ולהראות לי את כל הטעויות שעשיתי. אתמול ידעתי שראיתי את הדבר היפה ביותר בחיי, יכולתי לחזור בדרך בה אקריב את עצמי למענו, אתן את חיי למענו, אכבוש את העולם כולו כדי שאוכל לשמוע את הקול שלו עוד קצת וכל זה, רק למענו. לא האמנתי שאמצא את לון, אבל ידעתי שאם הגורל יזמן לי פגישה אחת איתו לפני שליבי יעצור, אגיד לו 'אני אוהב אותך ואני מצטער על הכל' לפני שאשחרר את נשימתי האחרונה לאוויר.
שמחתי שברכיי כמעט פוצחו כשהתרסקתי על הרצפה, הוא היה ראוי להרבה יותר מסתם סגידה. הכאב בעיניים שלו סיפר לי הכל, המוח שלי החל לפתור את הפאזל, החל להרכיב את כל התמונה, וכשהעיוורון באישוניי סוף סוף התפזר... ראיתי את חיי עוברים כנגדי וגורמים לי לפספס כל כך הרבה דברים שנועדו לעשות אותי מאושר. לא חשבתי שאפטר מהעול, לא חשבתי שימי החיפושים יסתיימו, הייתי מוכן לכל סוג של סבל שיפילו עליי ועכשיו לון לא היה מוכן להביט בי וזה היה הסבל הגדול ביותר שיכולתי לחוות. לון היה האהבה של חיי, והוא הביא לעולם את החיים שלי מחדש, הוא הביא לי סיבה חדשה לחיות למענה, הוא הציב מולי מתנה נוספת שעליי להגן עליה ועמדתי לתת את כולי כדי לשמוע על שניהם ולהראות לעולם שהם שלי. לא יכולתי לשחזר את פעימות הלב כשהגור שלי הביט בי וילל לעברי. היכולת לשחזר את הצמרמורות שחשתי ואת הרצון החייתי לגונן על הצאצא שלי, הייתה כמעט בלתי אפשרית עבורי. ברגע שפניי נגעו בפניו הקטנות של התינוק שלי, ידעתי שהחיים שלי סוף סוף קיבלו משמעות אחרת.
YOU ARE READING
Knot's Calore ↬ TaeKook
Fanfiction"אהבה היא חולשה, ואני חלש..." ג'ונגקוק שנאתי אותו. הוא היה האחד שליבי שרף בלהבות בכל פעם שעיניי נחו על דמותו. תיעבתי אותו, את ריח האומגה שלו, וכל פעם מחדש מצאתי את עצמי צמא לטעום את דמו ואת גופו. ידעתי שיום אחד הטבע ההרסני שלי יוביל אותי למותי, אבל...
