אני מצטערת על הפרק הגרוע ועל העיכוב. תשמעו את השיר, הוא כל כך מתאים לפרק ומבטא את הרגשות בו ותגיבו המון על הפרק בבקשה. ואני מבקשת שתלכו לקרוא את ספרי הגייז המדהימים של Harley_skys הם בין המועדפים עליי! אתם תהנו.
...
לא באמת ידעתי עד כמה ליבי היה שבור, ולא ידעתי מה הייתי צריך לעשות כדי לתקן אותו. וכשישבתי ליד האגם שהיה חלק מהרחבה הגדולה בלהקה המערבית-דרומית של באקהיון וצ'אניול. זה היה המקום הראשון עליו חשבתי כשצעדתי ביער האפל, כשהשארתי את כל מי שאהבתי מאחור ולקחתי את הגור שלי איתי למסע שלא ידעתי איך הוא יסתיים. ולפעמים עלתה בי החרטה, כשישבתי בצורת הזאב ההריונית שלי וצפיתי בהשתקפותי על המים, תהיתי לעצמי האם בחרתי בדרך שבה אחרים בקושי הלכו, והאם עשיתי טעות? אבל לא התחרטתי... לא התחרטתי על מה שעשיתי, נשאתי איתי את הזעם שלא ירד בכמותו וחייתי איתו כל בוקר שקמתי וכל ערב שהלכתי לישון, בכל פעם שדיברתי אל התינוק שלי ובכל פעם שבחרתי לשתוק.
הלהקה של צ'אניול הייתה כל כך שונה משלי, אגם עגול מלא במים צלולים היה כמו חור ברחבה הענקית שלהם, ועדיין נשאר שטח סביב כדי שהגורים יוכלו לשחק בו והאלפות יוכלו להתאמן בו. הבתים הקיפו את המקום והיו סביב הרחבה, לא בחלק אחד שלה... וכדי שאוכל להגיע לכאן, הייתי צריך לעבור בין הבקתות כדי למצוא את האחד שחיפשתי. בהתחלה הייתי אבוד כאן, כל כך רגיל למקום שהיה בעבר הבית שלי, זר בין זאבים שלא הכרתי ושמור בפני אלו שהיו סקרנים בגלל הסיפור והבטן שלי. הייתי צריך להיזהר ונזהרתי, אבל התחבבתי על הרוב ולא יכולתי להיות כפוי טובה, מצאתי חברים חדשים שלא באמת הכירו את הפציעות שלי והכרתי את הפציעות שלהם לעומק כדי שיהיו לי לנשק ברגעים קשים... הייתי צריך להתגונן, והתגוננתי.
"אני צריך להבין מי האלפא האידיוט הזה שויתר על פרווה כזאת חלקה, מממ? אם לא היית בהיריון או מותאם למישהו, כבר הייתי מזווג אותך," אמר לי לוקאס ששחה לעברי באגם. הוא הניח את כפות ידיו על שפת האגם והרים את ראשו אליי בהתגרות, גלגלתי את עיניי והרגשתי את הגור שלי מעט זז בבטן שלי כשהרחתי את הריח הדומיננטי של לוקאס, שיערו השחור שהיה מעט מגולח בצדדים והיה בדרך כלל משוך לאחור בצורה שהקנתה לו יופי שיכולתי להיכנע אליו אם הלב שלי לא היה שייך לאחר... היה רטוב לחלוטין. יכולתי לראות את השתקפותי בעיניו החומות כהות ואפו הישר נשם עמוק את הריח שלי ושל הגור שלי לתוכו. שפתיו הבשרניות נפשקו טיפה ווחשפו את שיניו הלבנות. "אם הייתי יכול לכסח אותו, הייתי מכסח. אבל אתה לא מרשה, ואני עוצר את עצמי רק בשבילך."
"אתה כזה אידיוט," אמרתי לו דרך קשר המוח שלי וזנבי הארוך נע מצד לצד. הפרווה הלבנה התארכה מאז ההורמונים ששלטו לי בגוף והצמחתי על הגוף הזאבי שלי יותר שיער מהרגיל. הגור שלי לא הפסיק לבעוט ואני החלטתי להשתנות בחזרה לדמות האדם שלי כדי שאוכל ללטף ולהרגיע אותו. "אני משתנה, תסתובב ואל תרטיב לי את הבגדים." לוקאס גיחך כשצפה בי מכניס את הפרווה שלי בחזרה לתוך עורי, אוזניי התקפלו ופניי הארוכות נכנסו בחזרה למקומן... גופי האנושי הופיע כהרף עין ונעמדתי על האדמה היבשה עירום כביום היוולדי. "אמרתי לך להסתובב לא? אתה לא אמור לראות אותי עירום לוקאס." הכנסתי את כף רגלי ביציבות ובעטתי אליו מים, הוא צחק ולבש על פניו הבעה מתגרית יותר ממה שהיא בדרך כלל הייתה. הוא התרחק וגופו המעוצב והמוצק סובב אליי את גבו.
YOU ARE READING
Knot's Calore ↬ TaeKook
Fanfiction"אהבה היא חולשה, ואני חלש..." ג'ונגקוק שנאתי אותו. הוא היה האחד שליבי שרף בלהבות בכל פעם שעיניי נחו על דמותו. תיעבתי אותו, את ריח האומגה שלו, וכל פעם מחדש מצאתי את עצמי צמא לטעום את דמו ואת גופו. ידעתי שיום אחד הטבע ההרסני שלי יוביל אותי למותי, אבל...
