הודעה חשובה:
שלום לכל הקוראים שלי, אני שמחה שהעלתי את הפרק הזה ואני מקווה שתתייחסו אליו ותגיבו עליו כי הוא פרק עוצמתי לדעתי והוא אחד לפני אחרון ואני כבר מרגישה שאני נפרדת מהסיפור הזה וזה כל כך מדכא אותי. אני כל כך מדוכאת כי אני מרגישה שמשהו ממני נלקח ואני לא כזה מוכנה, אני לא יודעת... אני כל כך עצובה ומדוכאת בגלל זה, אני לא מוכנה לשינוי הזה בחיים שלי.
אני מרגישה שהסיפור הזה הוא חלק ממני כל כך הרבה זמן, הוא היה המקום הבטוח שלי ואני נפרדת ממנו ומכם ולמרות ההודעה הזאת, אני מקווה שלא תשכחו להביע את דעתכם על תוכן הפרק.
ההודעה הזאת בעיקר מיועדת לזה שהעלתי סיפור חדש ושאני מבקשת מכם לקרוא אותו, לתת לו צ'אנס. מי שקרא את הסיפורים שלי יודע שאני תמיד משקיעה בעלילה ובתוכן של הסיפורים שלי, ואני מקווה מאוד שתקראו את הסיפור החדש שלי ותאהבו אותו. אני מקווה שתתנו לו צ'אנס אמיתי ואל תוותרו עליו.
אני חושבת שאני ברגעי משבר כרגע, אז לא אחפור לכם ואתן לכם לקרוא.
...
"אני עדיין לא מצליח להבין למה זה נמשך כל כך הרבה זמן? כבר עברו שבעה חודשים מאז שנכנסתי להיריון." נשאתי את עיניי אל ג'ונג שרכן מעל הבטן הגדולה והנפוחה שלי והביט בה כאילו הייתה תעלומה שהוא היה צריך לפתור מאותו הרגע שעברתי את זמן הלידה המשוער. כף ידי אחזה בכף ידו הגדולה של לוקאס שישב לצידי בעוד ידי השנייה ליטפה את הבליטה הענקית שיצאה ממני. אלו היו חודשים רבים מאז הפעם האחרונה שראיתי את החלק התחתון שלי, האיש היחידי שיכול היה לטפל בו היה האלפא שלי, לא יכולתי לתפקד בעצמי בקטעי הרחצה ולא יכולתי למנוע מג'ונגקוק לא לדאוג לי כפי שהוא עשה. ההיריון הזה נמשך יותר מדי זמן ולא הייתי מוכן לזה כלל. "הייתי אמור ללדת לפני ארבעה חודשים, העובר בסדר... נכון?"
"אולי זה ככה בגלל העובדה שהפעם האלפא שלך לגמרי שיחק אותה," לוקאס אמר וגיחך כשהחליף מבטים עם ג'ונג שלא חייך אליו כלל. מבטי הוסט מג'ונג אל לוקאס בבלבול במטרה להבין למה הוא התכוון, כי לא הצלחתי להבין את מטרת המשפט שלו. אולי הייתי רציני מדי, מלא בדאגה וחשש לגור הקטן שלי שגדל והתפתח בתוכי באיטיות. במהלך החודש החמישי, התחלתי להישבר מהפחד שמשהו לא היה בסדר עם הגור שלי... שאלתי את עצמי ואת האלפא שלי כל פעם מחדש האם זה היה הקללה של הדם המלכותי שריחפה מעליי? האם התינוק שלי בסכנה? אבל התשובה היחידה שקיבלתי מג'ונג הייתה שהגור שלי הוא לא אלפא ולכן הוא לא נושא את הגן של הדם מלכותי. ג'ונג ביחד עם ג'ונגקוק ומשום מה גם לוקאס, עקבו אחרי הבטן הגדולה שלי בעין קרובה, חשדנית ופחדנית מחשש שעלול לקרות לי משהו, אבל עברו חודשים רבים ולא הצלחתי להרגיש כאב או אי נוחות, רק אימה מהמחשבות שמילאו את ראשי ולא רצו לעזוב. "אל תביטו בי ככה, בסך הכל צחקתי! הכוונה שלי הייתה שהוא ממש התכוון לזיין אותך במיטה הפעם."
YOU ARE READING
Knot's Calore ↬ TaeKook
Fanfiction"אהבה היא חולשה, ואני חלש..." ג'ונגקוק שנאתי אותו. הוא היה האחד שליבי שרף בלהבות בכל פעם שעיניי נחו על דמותו. תיעבתי אותו, את ריח האומגה שלו, וכל פעם מחדש מצאתי את עצמי צמא לטעום את דמו ואת גופו. ידעתי שיום אחד הטבע ההרסני שלי יוביל אותי למותי, אבל...
